החלום האירופי של מיכל אלה

| שתף |

הרוכבת הישראלית שתשתתף בסוף השבוע בטור אילת פותחת עונה שניה בקבוצת "מיקלה פאניני" האיטלקית, ומספרת מה זה להיות מקצוענית

תאריך: 23/02/12, מאת: דני בורשבסקי

אחד היתרונות העומדים בפני רוכבי אופניים מוכשרים ונחושים ביותר, הוא שבניגוד לאתלטים במצבם שמתפללים ליום שבו יגיע הספונסר, הם יכולים להביא את עצמם אל הספונסרים שנמצאים באירופה. זו בדיוק הסיבה ששלושה רוכבי כביש ישראלים: רן מרגליות (סקסו בנק), ניב ליבנר (אמורה ווויטה) ומיכל אלה (מיקלה פאניני), מצאו את עצמם בקבוצות צמרת באירופה והעבודה שלהם היא לרכב על אופניים, להיות הפועלים השחורים של הרוכבים המובילים בקבוצות שלהם, ולקוות לפריצת דרך בתחום המקצועני. 

מיכל אלה בת ה-24 הגיעה השבוע עם קבוצתה האיטלקית "מיקלה פאניני" למחנה אימונים בארץ, שבשיאו תתחרה הקבוצה בטור אילת שיתקיים בשישי-שבת. "לפני כמה שבועות קרה כאן דבר מצוין כשהצליחו להביא לכאן את קבוצת 'סקסו בנק'. ההגעה שלהם פתחה דלתות עבור הרבה קבוצות מקצועניות אחרות, שהבינו שיש כאן מזג אוויר נפלא להתאמן בחורף, וגם אירוח מצוין", כך סיפרה לנו הרוכבת הישראלית תוך כדי שעשתה את דרכה מאימונים בצפון לאילת עם חברותיה לקבוצה. זו השנה השניה שלה ב"מיקלה פאניני". אחרי מספר שנים שבהן היא השתייכה לצמרת הרוכבות בארץ, היא החליטה ללכת על החלום האירופי. בהתחלה היא ארזה את האופניים עם עוד כמה חפצים לבלגיה, שם העבירה עונה בתחרויות חובבים במטרה ליצור קשרים עם האליטות של קבוצות אופני הנשים באירופה. בסופו של דבר, גם הקשרים של מאמנה בארץ דוד דבירי ושל אביה הביאו אותה להתרשמות ב"מיקלה פאניני", אז היא כבר הפעילה את כישוריה שסללו את דרכה פנימה. אלה היא לא הישראלית הראשונה בקבוצה שנחשבת לאחת הטובות באימפריית האופניים איטליה. קדמה לה שני בלוך, שהגיעה ל"מיקלה פאניני" לפני כעשר שנים ובשיאה סיימה במקום ה-18 בטור דה פראנס לנשים.

"מיקלה פאניני" היא קבוצה בת 12 רוכבות שבסיסה הוא בעיר לוקה שבטוסקנה, שם שוכרת הקבוצה וילה עבור הרוכבות, שמבלות באזור הזה חלק ניכר מהשנה. מנהל הקבוצה הוא ברונלו פאניני, שקרא לה למעשה על שם בתו, רוכבת איטליה מבטיחה שנדרסה למוות בגיל 21 תוך כדי אימון. אביה בחר להמשיך ולעסוק בתחום האופניים, ושינה את שם הקבוצה מ"פאניני" ל"מיקלה פאניני". בחלק השני של השנה, רוכבות הקבוצה מסתובבות בעולם ובעיקר בתחרויות באירופה. "יש לנו בין 40 ל-50 תחרויות בשנה, 8 מהם זה טורים. אני אמורה להשתתף השנה בג'ירו באיטליה, ואני יודעת שאשתתף גם בטור הפלנדרס בבלגיה והולנד. התפקיד שלי הוא בעיקר לעשות את המיטב עבור הרוכבת הבכירה שלנו, ולנטינה סקנדולארה". אלה היא רוכבת שהמומחיות שלה היא בטיפוס, כיאה לירושלמית במקור. עד היום היא לא הייתה קרובה לזכיות בקטעים של מירוצים גדולים, אבל גם מתוקף תפקידה כ"פועלת שחורה" בקבוצתה היוקרתית, היא מאמינה שהיום שלה יוכל להגיע: "אם יש תמיכה של הקבוצה, תהיה אפשרות לזכות בקטע. זה תלוי הרבה בביטחון וברגע נתון".

מיכל אלה נמצאת רק בתחילתו של החלום האירופי שלה. החלום האמיתי הוא כאמור להתקדם בזירה המקצוענית, והפסגה היא לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים, אולי ב-2016. לדבריה אין יותר מדי קשר בינה לבין איגוד האופניים, אבל היא דואגת לשאת בגאווה את דגל ישראל ולמרות שהיא לובשת את מדי הקבוצה האיטלקית, היא דאגה שהתלבושת האישית שלה תעוצב עם דגל ישראל בולט, כך היא מתחרה. "אני מאוד שמחה לבלוט בפלוטון עם דגל ישראל עם המדים, ואני מקווה שאני אשתתף גם באליפות העולם. בשביל זה צריך להגיע לתוצאות, אבל לא פחות מזה צריך גם הרבה פוליטיקה". בינתיים, היא נהנית מכל רגע בביתה שבטוסקנה, בו היא שוהה כשמונה חודשים מדי שנה: "החיים כאן נהדרים. אני לא מתעשרת מזה אבל אפשר לחיות מזה. יש כבישים, עליות, מישורים ונוף מדהים, בעצם גם בארץ הכל מדהים. אין כמו בארץ ובגלל זה אני כל כך מחכה לטור אילת, כי מבחינתי מדובר באחת בתחרויות היותר מעניינות ומגוונות".


 

  • מיכל אלה

  • מיכל אלה עם חברות מהקבוצה

  • קבוצת מיקאלה פאניני

    צילום באדיבות קבוצת מיקאלה פאניני

סגור