הייטקיסט וטריאתלט מקצוען? יש חיה כזאת

| שתף |

מסתבר שלא רק האחוז הזעיר של הספורטאים המצטיינים יכולים להתאמן כמו מקצוענים. זה יכול לקרות לכם אם תהיו מהנדסי תוכנה בקולורדו

תאריך: 19/03/13, מאת: דני בורשבסקי

על דבר אחד יסכימו כל הספורטאים החובבנים שבינינו – כיף לעבוד אצל בוסים שנהנים מאותו העיסוק. מנהלים שהם גם רצי מרתון או טריאתלטים הם מפרגנים, משחררים לחץ כשהם מריחים תחרות גדולה באופק ואפילו מקשרים בין היכולת לעמוד במשימות פיזיות קשות לפוטנציאל של אותו ספורטאי כעובד בחברה. רבים הם האנשים שנהנים מבוסים כאלה בארץ, על אחת כמה וכמה כאלה שמשתייכים לארגונים שעושים אפילו יותר לשם הספורט כמו למשל חברת החשמל, רפא"ל, שירות בתי הסוהר או משטרת ישראל, שמפעילים קבוצות ריצה ברמות גבוהות. יש גם חברות הייטק עשירות שמפנקות את העובדים בחדרי כושר מפוארים ובמקלחות עבור אלה שמדוושים לעבודה באופניים או שמתחילים את היום אחרי ריצת בוקר.

כיף לעבוד בסביבה ספורטיבית, אבל מסתבר שכמו שאנחנו רוצים לשבור שיאים כספורטאים, יש גם כאלה שמעוניינים לשבור שיאים ביצירת סביבת עבודה ספורטיבית. לצערנו זה כבר לא קורה בארץ. למען האמת, מדובר בכאלה שעושים את זה פחות מאידיולוגיה ובעיקר כדי למשוך אליהם את הטובים ביותר – במקרה הזה בתחום הנדסת התוכנה.
אתר האינטרנט של התאחדות הטריאתלון הבינלאומית פירסם השבוע את סיפורה של חברת התוכנה הגרמנית "הייבריס", שיש לה סניף בבולדר שבקולורדו. בשנים האחרונות, מנהלי החברה לא הצליחו לעצור את הנדידה של העובדים המצטיינים בחברה לטובת הכסף הגדול בעמק הסיליקון, שנמצא לא רחוק מבולדר.
המהנדסים המשיכו לנדוד עד לרעיון המהפכני של אחד מסגני הנשיא בחברה, מייק גראבלין. מדובר בטריאתלט מצטיין בשעות הפנאי, שניסה לחפש את הדרכים לשלב בין אימוני טריאתלון רציניים לקריירה תובענית. כשהוא התבקש להתייחס לסוגיית אובדן העובדים, הוא ככל הנראה חשב וחשב בזמן אימון שחיה ארוך עד שכינס את מועצת המנהלים והציג את הרעיון הבא: "ניצור את סביבת העבודה האטרקטיבית ביותר עבור הספורטאים שבינינו, ויש הרבה כאלה". "אני טריאתלט", אמר גראבלין למקבלי ההחלטות והוסיף: "בשגרת החיים שלי כיום, אני מבזבז את עיקר הזמן בהגעה לאימונים ובתכנון שלהם מאשר באימונים עצמם".

וכך מקימים כיום את משרדי החברה החדשים בעיר בולדר, שהפכו לחלום הרטוב של כל רץ, שחיין ובעיקר טריאתלט. איך זה עומד להיראות? מדובר בקומפלקס של כמה אולמות כושר. אחד מהם יכיל אמבטיות שחיה שמאפשרות אימוני שחיה למרחקים ארוכים במתקן שנראה כמו ג'קוזי. אולמות אחרים יכילו טריינרים לאופניים, וכמובן הליכונים לאימוני ריצה. וזה לא הכל, בין האולמות האלה יוכלו העובדים למצוא את מה שנוהגים בועד האולימפי הישראלי לקרוא לו "מעטפת רפואית". יהיו שם פיזיותרפיסטים ומעסים שישלימו את העבודה עבור הטריאתלטים, שחוץ מהמתקנים המרשימים יהנו גם מחופש פעולה כדי להתאמן בדיוק בשעות הנוחות להם לפי תכניות האימון שלהם, גם אם זה כולל ריצה מחוץ למשרדים המפוארים או אימוני רכיבה קבוצתיים.

האיש שעומד מאחורי הקומפלקס המפנק, מייק גראבלין, הסביר: "הצגתי את הרעיון בפני נשיא החברה והוא התלהב מיד. כשבדקתי את זה לעומק גיליתי שאפשר לעשות את זה במחירים הגיוניים. לבנות אולם כושר זה לא הרבה יותר יקר מאשר לבנות חדר עם ריהוט משרדי. בתמורה החברה מקבלת חבורה של טריאתלטים קשוחים, שבקושי חולים וקרוב לודאי שחושבים על העבודה שלהם במהלך כל האימונים. למרות שטריאתלון זה ספורט אישי, רוב הטריאתלטים נהנים להתאמן בצוותא. אני חושב שבסופו של דבר טריאתלטים הם עובדים נפלאים".
ובכל זאת, תנאי עבודה כמו שיש ב"הייבריס" עדיין נחשבים לנדירים מאוד גם בארצות הברית. אולי המנהלים השונים צריכים ללמוד מדבריו של גראבלין שאומר: "אם בסופו של דבר נצליח לחסוך מעצמנו את התקציב לגיוס העובדים, ועובדים יגיעו אלינו רק מפה לאוזן, זה יהיה שווה. אנחנו מאמינים שמפה לאוזן נוכל למצוא גם את העובדים האטרקטיביים ביותר. להעסיק אנשים מחדש כל פעם זה יקר מאוד, אנחנו נותנים לאנשים את מה שהם רוצים וכך משאירים אותם. את ההשקעה על המתקנים נחזיר, רכיבות אופניים קבוצתיות כמעט ולא עולות כסף, והכי חשוב - לקבוצתיות שנוצרה אצלנו אין שום מחיר".
 

  • © corepics - Fotolia.com

סגור