המירוץ לתקווה ועתיד ורוד לילדי אוגנדה

| שתף |

צירוף מקרים אחד, ששינה לרץ האולימפי ג'וליוס אקון את החיים: במהלך ריצה בכפרו באוגנדה, מצא ג'וליוס אחד עשר יתומים. מאז הוא מקדיש את חייו לעתיד שלהם. צפו בקטע וידאו מרגש על סיפורו של ג'וליוס.

תאריך: 27/02/12, מאת: SPORTWEB

 בגיל 12 נחטף ג'וליוס אקון על-ידי ה"לורד רזיסטנס ארמי" (Lord’s Resistance Army),קואליציית המורדים אשר נאבקו עם כוחות ממשלת אוגנדה בשנים 1986-2006. המורדים הכריחו את הילדים להפוך לילדים-חיילים והעניקו להם כלי-נשק, ומי שסירב - הוצא להורג. למזלו של ג'וליוס הוא הצליח לברוח כעבור שלושה חודשים וזכה לחזור לבית-הספר ,שם החל להתאמן בריצה. 

בגיל 17, נציגי איגוד הספורט זיהו את כשרונו של ג'וליוס ושלחו אותו לאליפות העולם לנוער בפורטוגל. ג'וליוס ניצח באליפות, כאשר היתה זו הפעם הראשונה בחייו שנעל נעלי ריצה. בפורטוגל היה נוכח המאמן האמריקאי ג'ון קוק, אשר הציע לג'וליוס לבוא ללמוד באמריקה, שם יקבל מילגה וירוץ עבור הקולג' "ג'ורג' מייסון". 

ג'וליוס ייצג את אוגנדה בשתי אולימפיאדות, 1996 ו-2000. בסתיו 2003, כאשר עדיין היה רץ מקצועי, יצא לאימון בעיר מגוריו הבטוחה "לירה". במהלך הריצה הבחין באוטובוס הפוך ומתחתיו גופות. הוא היה משוכנע שכולן מוטלות ללא רוח חיים, אולם אז ניגש אליו ילד מתחנן למזון. "אין לי כלום, אני רץ". אמר ג'וליוס, ואחריו הגיעו עוד ועוד ילדים מתחתית האוטובוס. ג'וליוס גילה כי הם יתומים וחסרי כל. באותו יום לקח איתו ג'וליוס לבית אביו את 11 היתומים שמצא, הלין והאכיל אותם. באותו הלילה ישנו בבית עשרים וחמישה אנשים. משפחתו של ג'וליוס לקחה חסות על היתומים מאז אותו היום.

סמוך לאותו זמן שג'וליוס מצא את היתומים, הוא קיבל הצעת עבודה מהמאן אלברטו סלאזאר, לבוא להיות מכתיב קצב ושותף לאימונים במועדון של סלאזאר. ג'וליוס התאמן לקראת האולימפיאדה השלישית, אך אז הוא קיבל את הבשורה כי אימו נהרגה בדרך מהכפר לעיר. ג'וליוס נותר באבל כבד שלא איפשר לו להמשיך באימונים לקראת אולימפיאדת אתונה. הוא המשיך לעבוד עבור סלאזר ושלח את הכסף למשפחתו הגדולה. הכסף ששלח, צמח משנה לשנה עד שהוקמה קרן הצדקה.

בשנת 2006, קואליציות המורדים גורשו לקונגו, הסובלת עד היום מנוכחותם. "יש יותר מדי יתומים ואלמות בכפר שלי" אומר ג'וליוס, כתוצאה של עשרים שנה של לחימה. ג'וליוס בנה כנסייה בכפר (אביו הינו כומר) והפרוייקט הבא שלו הוא לבנות מרפאה. כיום המרפאה הקרובה ביותר נמצאת במרחק 40 מייל.

בשנת 2008, ג'וליוס התייד עם הרצה האוסטרלית אלואיז וולינג, וכאשר ביקרה בכפר לא יכלה להישאר אדישה. יחד הם הקימו את הקרן עבור אוגנדה. "בפעם הראשונה שפגשתי את הילדים עצרתי את עצמי מלבכות. הילדים כולם היו מקסימים ונחמדים. שהסתכלתי עליהם לא יכולתי שלא לחשוב על הילדות שלהם ומה שהם עברו, ואיך אני זכיתי לחיים אחרים, לחינוך ולמשפחה אוהבת. שחזרתי למלון בכיתי במשך שעה. זה דבר אחד לראות את זה בטלוזיה ומשהו אחר לראות את זה בעצמך".

בתחילת 2010 החליטו בנייקי להפסיק את תרומת הכספים והנפגע העיקרי מכך היה ג'וליוס. עבודתו אצל אלברטו סלאזאר נתמכה על-ידי כספים אלו. ג'וליוס ממשיך לעבוד במשרה חלקית במפעל של נייקי על מנת להרוויח עוד כסף ולתרום את תרומתו. כמו כן קשריו עם אלברטו סלאזאר אף הם עוזרים בגיוס כספים.

"אם מישהו תורם 100 דולר, אני יודע שאני יכול להביא עוד ילד יתום לפרויקט". אומר ג'וליוס, על אף הקיצוצים, הוא ממשיך לעבוד קשה על מנת לשקם את כפרו.

היום, אחד-עשר היתומים ועוד חמישה-עשר נוספים נתמכים על-ידי הקרן השייכת לאחיו של ג'וליוס - Achon Uganda Children’s Fund בשיתוף עם קרן נוספת -  Love Mercy Uganda ,אלו מספקים לילדים תמיכה כספית ללימודים וצרכים בסיסיים.

 

 

 

  • © Sam D'Cruz - Fotolia.com

סגור