השראה יומית - כריסי וולינגטון

| שתף |

השבוע בהשראה יומית - כריסי וולינגטון באיירונמן הוואי 2007, עוצרת לצד הדרך בגלל תקר. תחרות מעוררת השראה של כריסי שהוכיחה שוב, שהיא רמה אחת מעל כולן.

תאריך: 21/09/11, מאת: ליאת גלר

אליפות העולם למרחק איירונמן בהוואי, 2007. עיני כל העולם (או לפחות, מי שמתעניין בתחרות ומסתבר שזה לא מעט, אבל לא הרבה כמו שהאתלטים רוצים לחשוב...) נשואות לקרב בין נורמן סטאדלר בעל האגו הענק, לכריס מק'קורמק בעל האגו העוד יותר ענק. מקורמק, או 'מקה' כפי שקוראים לו מעריציו הרבים, שולח עקיצות לסטאדלר בכל הזדמנות. סטאדלר מחייך חיוך מלא גומות ומזכיר שהוא ניצח את התחרות כבר פעמיים. מקה – בכלל לא. דייב סקוט ומארק אלן, שניים מגדולי הטריאתלטים למרחק הארוך, מסתכלים מהצד ומופתעים מהצורך של הילדים לריב אחד עם השני. "היתה בינינו יריבות אבל כיבדנו אחד את השני" הם אומרים. לזה אנחנו רגילים. היריבים שלא מפסיקים לריב (ארמסטרונג/קונטדור) או אלו שנוצרת ביניהם חברות אמיתית (אוורט/נברטילובה).

בכל שנה NBC מפיקים את הסרט הרשמי של תחרות האיירונמן בהוואי. כמיטב המסורת האמריקאית הסרט כולל גיבורים מרגשים, מוזיקה דרמטית וראיונות עם המובילים כמו גם אחרוני המשתתפים. בראיונות לקראת התחרות ב-2008 המובילות נשאלו האם השנה יוכלו לנצח את כריסי וולינגטון. בשנה הקודמת כריסי הופיעה משום מקום וניצחה את התחרות בהפרש אדיר תוך שהיא מחייכת כל הזמן כי "למה לא לחייך גם כשסובלים?". רבקה "בק" קיט ובלינדה גריינג'ר האוסטרליות התייחסו לשאלה בחיוך. "היא היתה בליגה אחרת ולא נתנו לה שום תחרות. אני מקווה שהשנה נוכל לעשות משהו", אמרה בק. "היא פי שתיים חזקה יותר ממה שהיתה בשנה שעברה", הוסיפה בלינדה, שהיתה שותפה לאימונים של כריסי במשך השנה החולפת. לא בדיוק ה-trash talk שאותו קיבלו הצופים מסטאדלר ומקה. ובכל זאת, כולם חיכו לראות האם מישהי תוכל לנצח את כריסי?

ובכן, מישהי כמעט עשתה את זה - כריסי בעצמה. בערך במחצית המרחק וולינגטון הובילה על שאר המתחרות בכחמש דקות. הכל כרגיל; ואז - תקר. לא משהו מרגש במיוחד, לא לרוכבת חזקה ומנוסה כמוה. אבל אפילו אלופים מתרגשים, ובגלל טעות טכנית פשוטה כריסי לא מחברת את בקבוקון האויר הדחוס לצמיג כמו שצריך וכל האויר בורח. לא נורא, יש עוד בקבוקון - ואותו דבר בדיוק קורה. זהו, התחרות נגמרה. אין לה משאבה (חבל על המשקל הנוסף על האופניים) ואין לה איך לנפח את הגלגל. אבל היא לא אומרת נואש ומתחילה לבקש מרוכבים שעוברים משאבה או בקבוקון נוסף. מרבית הרוכבים – והרוכבות – עוברים, מסתכלים וחושבים "אין מה לעשות. ככה זה". אף אחד לא היה חותך לה את הצמיג, אבל אם היא תקועה ואין לה איך למלא אוויר בגלגל - חבל. יתרה מזאת, הדרך היחידה שבה כריסי יכולה לקבל עזרה היא ממשתתף או משתתפת אחרים... והנה התחרות פתוחה לגמרי וכבר בכלל לא בטוח מי תהיה האלופה.

ואז קורה משהו בלתי יאומן. בק קיט האוסטרלית ("אני מקווה שנוכל לתת לה איזושהי תחרות") עוצרת, שולפת בקבוקון רזרבי ומשאירה אותו לכריסי. הפעם כריסי לוקחת אויר, נרגעת, ממלאת כמו שצריך את האויר בגלגל ומתחילה לרדוף אחרי המובילות. היא וקיט לא הכירו כמעט לפני התחרות, לא היתה שם איזושהי חברות אמיצה. יותר מהגיוני להניח שאם קיט לא היה עוצרת ומסייעת לכריסי, שם באמת היתה נגמרת התחרות עבורה. זה היה רגע של ספורטיביות טהורה ונדירה בענף שכל כולו על טהרת ה allaboutme.com.
בלינדה גריינג'ר, אגב, הובילה את התחרות בשלב שבו כריסי עמדה לצד הדרך וביקשה עזרה מהרוכבים שעברו אותה. הייתם מצפים שתהיה שם איזושהי הקלה, בעיקר סביב הידיעה שהיריבה החזקה ביותר יצאה מהתחרות (הרי לא היתה לה דרך לדעת מה קורה שם מאחור). ובכל זאת, תוך כדי הרכיבה היא אמרה למצלמה: "היא עדיין תנצח. היא פשוט לא תנצח בכזה הפרש. לפחות לא נראה מטופשות".

היא צדקה כמובן. כריסי נצחה - תוך שהיא שוברת את שיא המרתון לנשים על המסלול בכמעט שתי דקות – ובהפרש של כמעט עשר דקות על המתחרה הקרובה אליה. בק ובלינדה סיימו מחוץ לעשיריה הראשונה.
ובכל זאת, הסוף הטוב של בק וכריסי? בשנה לאחר מכן שתיהן שברו את שיא העולם לנשים למרחק האיירונמן. קיט סיימה ב 8:39 שע', כריסי סיימה ב 8:31 שע'. והשורה התחתונה: "הייתי עושה את זה שוב... למרות שהמאמן שלי יהרוג אותי".
 

סגור