זר לא יבין

| שתף |

"זר לא יבין" - הציטוט האהוב ביותר על רצי המרחקים הארוכים. בואו לגלות את המקור ולהבין למה באמת זר לא יבין את השיגעון שלנו...

תאריך: 12/02/15, מאת: מיכל קוברסקי

"זר לא יבין" - אנו נוטים לחשוב שאנחנו (הספורטאים) המצאנו את האמרה, או שנכתבה בשבילינו.
המקור הראשוני לאמרה קיים בספר תהילים, פרק צ"ב בשיר ליום השבת, שם לא נאמרה המילה "זר", אלא "כסיל": אִישׁ-בַּעַר, לֹא יֵדָע; בנוסח "וּכְסִיל, לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת". דוד המלך משבח את מעשי אלוהים ומחשבותיו, ואומר שרק טיפש לא רואה את גדולתם שהרי הם גלויים וברורים (כמו אצלנו הרצים... לנו ברור לגמרי למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים...).

יותר מאוחר נכתב ציטוט זה כחלק משירו של חיים נחמן ביאליק "ביום קיץ, יום חום" בו המשורר מדבר על העובדה שאדם השרוי בעצב חפץ בבדידות, רוצה להיות לבד, וזה נורמלי לטענתו:

בַּשִּׁמָּמוֹן הַזֶּה אֶחְפֹּץ בָּדָד הֱיוֹת;
וּבְהִתְעַטֵּף הַלֵּב וּבִהְיוֹתוֹ לִמְסוֹס
אַל-תִּרְאֵנִי עֵין זָר, זָר לֹא יָבִין אֶת זֹאת
וַעֲרִירִי אַחֲרִישָׁה בִיגוֹנִי.


(תודה למישאל דגן על סקירת המקורות)

המונח 'זר לא יבין' הפך לשגור בקרב קהילת הספורטאים אשר מרגישים שלא משנה כמה הם יסבירו את עצמם לאחרים עדיין לא יצליחו להבינם. מספר העוסקים בספורט הולך וגדל מידי שנה ונהיה טרנדי ורווח בקרב אוכלוסיות רבות. המרווח שבין ספורטאי מקצוען לחובבן התמלא בספורטאים שמוגדרים כ'חובבנים מקצועיים'; הם אומנם לא משתכרים מהעיסוק בספורט אך מקדישים לו משאבים רבים כמו זמן, כסף, עוד קצת זמן ועוד הרבה כסף. העיסוק בספורט מתרחש הרבה מעבר לאימון עצמו וכולל הבנה במונחים לועזיים, באופנת ספורט צמודה, בהכרת פציעות ובנטילת תוספי תזונה ויכולת להגיע אפילו עד להבנה מדוייקת של כל השיטות היעילות ביותר להורדת שיערות מהרגליים. אז בינינו, הגיוני שאותו זר לא יבין את הספורטאי ה'חובבן-מקצוען' מן השורה שמתאמן 5-7 אימונים בשבוע ומתעסק בכל הנ"ל.

לפניכם כמה מצבים, משפטים ורעיונות שאנחנו חיים ומבינים לעומק אבל זר כנראה באמת שיתקשה להבין:

1. העובדה שאנחנו קמים בחושך ומתחילים להתאמן עם הזריחה –
- מה זר היה אומר - "חמש בבוקר? זו השעה שאני רק מתחיל את החלום השני שלי".
- מה אנחנו נגיד - אלא אם כן אתם ממש אנשים של בוקר אני לא מאמינה שיש מישהו שמאוד אוהב להשכים קום מבחירה, במיוחד לא בחורף, כשצריך לארוז את עצמך לתוך הטייץ הקר ולצאת למזג אוויר קר עוד יותר. מצד שני, אנחנו זוכים להתעורר עם הטבע - לראות את הערפל של הבוקר, לשמוע שקט, לראות את השמש זורחת בגוונים מעניינים בכל בוקר. בנוסף, לקבל מנת אנדרופינים ואדרנלין על הבוקר זה אחלה של דבר, וכמובן שאין על ההרגשה הזו של להתחיל את היום אחרי שהספקת כל כך הרבה בזמן שהאחרים רק מתחילים להכין את כוס הקפה הראשונה שלהם (מיטיבי הלכת יספיקו גם להעלות שני סטטוסים לפני השעה 7:00 בבוקר, אחד של צילום השעון ואחד של מד המעלות).
- משפט הזהב- "מה בוקר? אצלי כבר צהריים..."

2. עירעור המונח "שבת מנוחה"-
- מה זר היה אומר - "מה אימון בשבת? שבת זה יום מנוחה!"
- מה אנחנו נגיד - יום שבת הפך כבר מזמן ליום האקטיבי שלנו בשבוע. זהו בדרך כלל היום של האימון הארוך שמתחיל בבוקר ונגמר... טוב, תלוי מה המטרה. אז נכון שלבעלי משפחה הסיפור כבר יותר לחוץ ונדרשת התאמה וגמישות על מנת להסתדר עם הלו"ז המשפחתי, אבל כשעושים מה שאוהבים אז לעשות את זה ביום הכי חופשי שלך בשבוע זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. ובינינו, שעת שנ"צ אחרי האימון מטעינה אותך מחדש באנרגיה. כי אין כמו לברוח מזמן איכות עם הילדים בטענת "יש לי אימון סימולציה סופר-חשוב".
- משפט הזהב- "אני כבר אנוח בקבר".

3. כל המסביב- מלוגיסטיקה ועד לתזונה-
- מה זר היה אומר - "וואו כמה כביסה, ובצבעים שאפשר לראות מהחלל" / "למה יש לך כל כך?"
הרבה תמרים בבית"? "ט"ו בשבט היום?" / "מגנזיום זה לא בג'אנטים של גלגלי הרכב?"
- מה אנחנו נגיד- העיסוק בספורט כולל בתוכו רבדים נוספים מלבד האימון עצמו וככל שנבין יותר כך נהנה ממנו ונפיק תועלת רבה יותר. אנחנו מוכנים להכניס את מכונת הכביסה למשטר אימונים עצים ולהרגיש כמו בגיל הזהב עם מספר תוספי התזונה שאנחנו לוקחים ואפילו להריח כמו מסטיק מנטה אחרי התמרחות קלה במשחות שונות אבל בגדול, אנחנו אוהבים את זה, סקרנים לגבי זה, ומוכנים להקדיש לזה את הזמן.
-משפט הזהב- "מתרגלים להכל"

4. הבנת המשפט "אני משתתף במרתון"-
- מה זר היה אומר - "השתתפתי במרתון תל אביב", אך בעצם התכוון שהוא השתתף במירוץ של המרתון ורץ את מקצה ה-5 קילומטר.
- מה אנחנו נגיד- "השתתפתי במרתון תל אביב", ברור לנו שמדובר על המקצה המלא של ה-42.2 קילומטרים. וכדי להוכיח לציבור אנחנו מדביקים את המדבקה ליד זו מהשנה שעברה, מעל זו של הר-לעמק, משמאל לזו של הסובב, ומתחת זו של ה-21.1.
-משפט הזהב- "בדיוק החליפו לי את האוטו מהעבודה, יש למישהו מדבקה?"

5. חושבים במספרים-
- מה זר היה אומר - "וואו, עשרה קילומטר זה מלא"
- מה אנחנו נגיד - אז נכון שהתרגלנו לתרגם בראשנו כל דבר מחיי היומיום לנתון בעולם הספורט: אם הבר השכונתי נמצא 500 מטר ממני ואני הולך אליו בקצב 6 קמ"ש, אנחנו כבר יודעים שנגיע אליו תוך X זמן. אנחנו כבר יודעים לזהות מרחקים ממקום למקום ואפילו נצליח לחשב במדוייק ריצה של עשרה קילומטר בלי מדידה או שעון.
- משפט הזהב- "עשר זה מלא? זו ריצת השחרור שלי לאחר אימון הבוקר"

אז נכון שזר יתקשה להבין , ולפי ביאליק אנחנו לפעמים בודדים במערכה מול אותם זרים, אבל כנראה שאם כולם היו מבינים אותנו, כבר היינו מאבדים את ה"קטע שלנו".
והאמת? אפשר גם להודות שלהבין אותנו זו לפעמים משימה קשה-



(מישאל דגן מתוך קבוצת הפייסבוק רצים עילאיים ומתנשאים)
 

 


צילום באדיבות אמיר שילה

  • adrenalinapura - Fotolia

סגור