כל מה שרציתם לדעת על אתלטיקה במשחקים האולימפיים

| שתף |

מהם ההישגים הגדולים ביותר של אתלטים ישראלים במשחקים האולימפיים? מי הוא האתלט הצעיר ביותר שהשתתף אי פעם? ומיהו האלוף האולימפי המבוגר ביותר? בכתבה הבאה התשובות לכל השאלות.

תאריך: 01/08/12, מאת: יורם אהרוני

לקראת כל אליפות עולם (באצטדיון וגם באולם) מוציאה פדרציית האתלטיקה הבין לאומית ספר נתונים. בשנים האחרונות, אפשר גם להוריד את הספר, ללא תשלום, מאתר התחרות.
הספר שיצא לקראת לונדון 2012 נמצא בשני חלקים באתר לונדון 2012 של IAAF:

חלק ראשון


חלק שני

תוכלו למצוא בספר את תוצאות כל תחרויות הגמר באתלטיקה בתולדות המשחקים החל מאתונה 1896 ועד בייג'ינג 2008 ותיאור מילולי קצר של כל תחרות. אם אתם מחפשים מידע אמין בנושא, זה בדיוק המקור שתוכלו להסתמך עליו.

יש בספר גם פרטי טריוויה:

האלוף המבוגר ביותרפט מקדונלד מארה"ב שניצח בזריקת משקולת במשקל 56 פאונד (25.450 ק"ג) באנטוורפן 1920 כאשר היה בן 42 שנים ו-26 ימים.

הזוכה הצעירה ביותר במדליית זהב ברברה ג'ונס מארה"ב שרצה את הקטע השני בשליחים 4X100 מ' בהלסינקי 1952 כאשר הייתה בת 15 שנים ו-123 ימים.

האלוף הצעיר ביותר במרתוןחואן קרלוס זאבאלה מארגנטינה שניצח בלוס אנג'לס 1932 בגיל 20 שנים ו-321 ימים.

מספר ההשתתפויות הגדול ביותרמרלין אוטי שהשתתפה במדי ג'מייקה ממוסקבה 1980 ועד סידני 2000 וייצגה את סלובניה באתונה 2004. סה"כ השתתפה 7 פעמים והיא עדיין אתלטית פעילה בגיל 52! היא צברה 3 מדליות כסף ושש מדליות ארד. היא השתתפה ב-53 מקצים ומקדימה בהרבה את המוביל בין הגברים, הספרינטר האיטלקי האגדי פייטרו מנאה (לשעבר שיאן עולמי בריצת 200 מ' והאלוף במקצוע זה במוסקבה 1980) שהשתתף ב-32 מקצים החל ממינכן 1972 ועד סיאול 1988. (ניתן לקרוא עוד על מרלין אוטי באתר המומחים של מכללת וינגייט).

היקף מסלול הריצה – רק החל מאמסטרדם 1928 רצים בתחרות האולימפית במסלול שהיקפו 400 מטרים. היקפי המסלולים לפני-כן:
אתונה 1896 ואתונה 1906 ("משחקי הביניים") – 333.33 מטר.
פאריס 1900 – 500 מטר (מסלול דשא!)
סנט לואיס 1904 ולונדון 1908 – 536.45 מ' (שליש מיל)
סטוקהולם 1912 – 383 מ'
אנטוורפן 1920 – 389.8 מ'
פאריס 1924 – 500 מ'.

הישראלי והישראלית שהגיעו למקומות הגבוהים ביותר – (אתם בטח יודעים, הפרט הזה הוא רק בשביל גולשים מארצות אחרות...) קונסטנטין מטוסביץ' שהיה חמישי בקפיצה לגובה בסידני 2000 ואסתר רוט שהייתה שישית בריצת 100 מ' משוכות במונטריאול 1976.

ונסיים בשאלת טריוויה: איך יתכן שהוועד האולימפי הבין לאומי מכיר כיום בשני אנשים שונים כזוכים במדליית הזהב באותו מקצוע ובאותה שנה, למרות שאחד מהם קבע הישג טוב בהרבה?

תשובה: ג'ים ת'ורפ מארה"ב ניצח בקרב-10 (וגם בקרב-5, מקצוע שהוצא מהתוכנית האולימפית אחרי פאריס 1924) במשחקי סטוקהולם 1912. הגזענים האמריקאים לא יכלו לשאת הצלחתו של האתלט ממוצא אינדיאני ומצאו כי שנים אחדות לפני משחקי סטוקהולם 1912 הוא שיחק בקבוצת בייסבול והשתכר כשני דולר למשחק ולא יותר מ - 35 דולר לשבוע בחופשת הקיץ, מה שנגד את חוקי החובבות. לפי בקשת האמריקאים, נפסלו ניצחונותיו של ת'ורפ במשחקי סטוקהולם 1912. בשנת 1983, 30 שנה לאחר מותו, הוחלט לבטל את פסילתו של ת'ורפ ושניים מילדיו קיבלו מהוועד האולימפי הבינלאומי מדליות הוקרה ואישור לפיו אביהם זכה במדליות בצורה חוקית. הוועד האולימפי לא שלל את מדליות הזהב מאלה שזכו במדליות הזהב לאחר פסילתו של ת'ורפ: הוגו ויסלנדר משוודיה (1889 – 1976) בקרב-10 ופרדיננד בי מנורווגיה (1888 – 1961) בקרב-5. זה באמת היה יכול להיות מטופש לשלול מהם מדליית זהב אולימפית אחרי מותם אבל לפחות נעשה הצדק וכיום ת'ורפ מוכר כאלוף אולימפי.

 

המאמר באדיבות אתר המומחים של מכללת וינגייט

 

  • Victah Sailer / photorun.net

סגור