כשאלוהים קובע את תכנית האימון

| שתף |

המרתוניסט האמריקאי ריאן הול, נוצרי הדוק, מאמין בלב שלם שהמאמן האישי שלו נמצא שם למעלה ומדבר אליו. בינתיים זה עובד לא רע, אבל הול מאמין שהשיא יגיע בלונדון ושלאפריקאים כדאי להיזהר

תאריך: 19/07/12, מאת: דני בורשבסקי

מכירים את הנוצרים האדוקים האלה שמתחרפנים בתפילות ימי ראשון בכנסיות בארצות הברית? אפשר להגיד שרבע מהאמריקאים הם כאלה, אבל אחד מהם, נוצרי אדוק במיוחד, סבור שהאמונה החזקה הזאת תוביל אותו גם לניצחון בריצת המרתון במשחקים האולימפיים בלונדון. לא מעט אנשים משתעשעים מריאן הול בן ה-29, אבל הוא עצמו רציני לחלוטין. מה שבטוח זה שעל התוצאות שלו במרתון אי אפשר לצחוק. מדובר ברץ שקבע 2:04:58 שעות במרתון בוסטון, אם כי התוצאה הזאת לא יכולה להיות מוכרת כשיא אמריקאי בגלל אופי המסלול בבוסטון. בלונדון, המקום שבו הוא מתכוון להתמודד על מדליה אולימפית ב-12 לאוגוסט, קבע ריאן הול את שיאו האישי הרשמי - 2:06:17 שעות.

אז מה כל כך מוזר בריאן הול פרט לעובדה שהוא רץ לבן עם תוצאות של קנייתי או אתיופי? שהוא מאמין בלב שלם שהוא רץ לא רק בשבילו, שיש מישהו אחר שהחליט שעליו להיות מרתוניסט, אותו אחד גם מכוון אותו איך להפוך להיות מרתוניסט טוב, אולי יום אחד - הטוב בעולם. האחד הזה הוא אלוהים, והול קורא לו גם "המאמן". זו לא בדיחה - באליפות ארצות הברית האחרונה בחצי מרתון, הול נלקח לבדיקת סמים ובמילוי הטפסים, תחת משבצת "שם המאמן", הוא כתב "אלוהים". ביקשו ממנו לא להתחכם ולכתוב שם של מישהו אמיתי. "הוא בהחלט אמיתי", הוא ענה בהבעת פנים שלא השאירה לאדם שמולו מקום לספק. "הבן אדם הזה רציני לגמרי", כך ודאי חשב לעצמו.

בעבר היה לריאן הול מאמן בשר ודם, אבל כבר שנים שהוא מתאמן לבד, אפילו ללא קבוצת ריצה. הוא טוען שאלוהים מראה לו את הדרך ובמקרה שלו זה אומר: מספק לו את תכניות האימון, מנחה אותו באיזה קצבים לרוץ ובאיזו אסטרטגיה. מה שבטוח, לתכניות האימון שלו יש השפעה נוצרית. הוא דואג לנוח בכל יום ראשון, ובכל שבוע שביעי הוא מקצץ את אימוניו היומיים בחצי בגלל שנת השמיטה שמוזכרת בספר שמות. בסיומו של כל אימון הוא מורח על רגליו שמן כי הנצרות אומרת שהגוף משמש כמקדש של רוח הקודש. ואיך כל זה התחיל? הול מספר שבילדותו חלם בכלל להיות שחקן בייסבול. יום אחד, כשהלך לשחק כדורסל עם חברים, הוא הרגיש שהוא מקבל מסר מאלוהים. המסר היה שעליו להקיץ בריצה את האגם בעיר הולדתו לייק בר בקליפורניה. שבוע לאחר מכן הוא לקח את אביו, שהיה טריאתלט, וביקש ממנו להצטרף לריצה של 24 קילומטרים. האב, שהיה גם הוא נוצרי אדוק, שיתף פעולה כמובן. מספר שבועות לאחר מכן, הול כבר כיכב כרץ למרחקים ארוכים בליגת התיכונים של קליפורניה.

לא מעט אנשים משתעשעים מההתנהלות של ריאן הול, אפילו קולגות שלו. אחד מהם הוא המרתוניסט האמריקאי דתאן ריצנהיין, שאמר עליו: "אז הוא באמת חושב שאלוהים אומר לו 'היום תרוץ עשרה סטים של 1,200 מטר? וואו. אולי הוא אומר לו גם 'קח יום חופש מחר?'".

ריאן הול עדיין לא ניצח במרתון גדול. הוא סיים רביעי באותו מרתון בבוסטון, חמישי במרתון שיקגו ועשירי במשחקים האולימפיים הקודמים. כעת הוא מרגיש בשל לזכייה במדליה האולימפית. האמת? כשיש רק שלושה רצים מקניה, ועוד שלושה מאתיופיה - הרבה דברים יכולים לקרות. הול סיפר שלפני 4 שנים, בגיל 25, הוא באמת האמין שיוכל לזכות במרתון האולימפי. "היה יום חם בבייג'ינג, הערכתי את הקצב שיביא לי מדליה אולימפית והתחלתי לרוץ. רצתי ממש מהר, הייתי טוב, אבל לא הבנתי למה אני כל כך רחוק מהדבוקה המובילה". באותו מרתון ניצח סמי וונג'ירו הקנייתי, באחת הריצות המרשימות ביותר בכל הזמנים. כנגד כל הסיכויים שסיפקו תנאי מזג האוויר, הקנייתי קבע זמן מדהים של 2:06:32 דקות. הול היה איטי מזה בכשש דקות. וונג'ירו התקשה להתמודד עם ההצלחה, הפך לאלכוהוליסט ובסופו של דבר מצא את מותו אחרי שנפל ממרפסת ביתו. הול הסתפק ב"לדפוק את הראש" על צלחת של ג'אנק פוד באותו הערב, ואחרי שצפה בטקס הפודיום אמר לעצמו "אני חייב להיות שם בעוד ארבע שנים". דווקא את זה אלוהים לא אמר לו, אבל עם המטרה הזאת, ומלווה בהדרכה של אלוהים, הוא יצא לקמפיין אולימפי נוסף שהסוף שלו יהיה ב-12 לאוגוסט.

אפשר להאמין או לא לחזיונות של ריאן הול, לקולות שהוא אולי שומע ולמחשבות שמגיעות לטענתו גבוה מלמעלה. מה שבטוח, אף אחד לא היה רוצה לידו יריב עם אמונה כל כך חזקה בכוח עליון שיגרום לו לתת את מירוץ חייו ואולי לרוץ בפעם הראשונה את המרתון המושלם שלו, מה שעדיין לא קרה. אמונות חזקות כבר הביאו להרבה דברים גדולים, ולפחות במקרה של ריאן הול, מדובר בעוד נתון שיהפוך את המרתון האולימפי הקרוב לכל כך מעניין. אפרופו אמונות חזקות ומשחקים אולימפיים - מספיק לצפות בסיפורו של אריק לידל בסרט "מרכבות האש" כדי לקחת דוגמא נוספת מנוצרי אדוק שהאמין שאלוהים מראה לו את הדרך. שם זה נגמר במדליית זהב אולימפית.

  • Victah Sailer / photorun.net

  • ריאן הול במרתון בוסטון 2011

    VIctah Sailer / photorun.net

סגור