לחצות את חוף אמאלפי באיטליה

| שתף |

בנימין פורט בן 25, יצא למסע באיטליה אשר כלל מרוץ בן 76 ק"מ. על חוויותיו בכתבה הבאה

תאריך: 07/10/15, מאת: בנימין פורט

ברקים מבזיקים הרחק על האופק הימי, מאירים בתהילה את החשכה שלפני השחר, מדגישים את המרחק הקטן בין מים לענן. טפטוף קריר ומבורך מרווה את צימאוני הגופני ומלבה את צימאוני הנפשי. קול צחוק, פרץ של שיחה שמחה, הגורמים לי להבין פעם נוספת למה אני בוחר, שוב ושוב, לעמוד על קו הזינוק של מסע פיזי מפרך – החברויות המיידיות הללו הפורחות בין הרצים שהתכנסו כאן, במינורי שבאיטליה, לרוץ ולהתחרות, להיות סמוכים לטבע המזין ובו בזמן לבחור את גבולותינו.

בעוד אנו נרשמים, והאוויר מתחיל להמהם עם מתח וציפייה, אני מוצא את עצמי משחזר את ארבעת הימים האחרונים שהובילו אותי, רץ אולטרה חובב מישראל, המייצג את נבחרת ניו-זילנד, כאן למזח במינורי.

הכל החל עם הזמנה מ-Dream It (תחלום את זה), חברה ניו-זילנדית המארגנת הרפתקאות ברחבי העולם והעובדת עם Lost Worlds Travel (טיולי עולמות אבודים), לרוץ מרוץ בן 76 ק"מ באיטליה. ולמה לא? אני מעריץ את הטבע, אני אוהב (ומשתדל להגיע) לרוץ במקומות חדשים, וזה התאים לי בדיוק בלוח השה.

דבר הבא שאני יודע, אני באיטליה, היכן שפגשתי קבוצה של אנשים מדהימים מ-Dream It ו-LWT, ואנו נוסעים לסנטו סטפנו (Santo Stefano), במחוז אברוזו (Abruzzo), עיירה ציורית בהרים. ארוחת הערב הראשונה מלאה בצחוק וסיפורים, כולנו לומדים להכיר אחד את השני ואת המארחים האיטלקיים הנפלאים. התחלה נפלאה בהחלט! הדינמיקות בתוך הקבוצה לא יכלו להיות טובות יותר, זה רק הולך ומשתפר כשאנו רצים ביחד בפראק הלאומי Campo Imperatore, לעבר Rocca Calascio (עתיקות של מבצר הררי), או סתם באזור העיירה, מקומות אשר מגדירים גן-עדן בעבורי.

עם כל כמה שאני אוהב לרוץ, ולרוב אני זאב בודד בזה, מה שאקח איתי לקו הזינוק, ומואחר יותר הביתה, מה שיחזק אותי במהלך המרוץ, היה תחושת השייכות, התחושה שאני חלק מקבוצה שאוהבת ללא תנאי, ובעוצמה. אני אדם אחר עכשיו. לא משנה מה הפעילות – טיול רגלי בפארק Gran Sasso, סיור היסטורי בטירה שעל ההר (Castel del Monte), ארוחת ערב או סתם נסיעה – השהות עם כולם היה החלק הכיפי ביותר, החלק שהכי אזכור, החלק שמגדיר את העדשה דרכה אני מסתכל לאחור ומשחזר.


ריצה ביום השני, העתיקות של Rocca Calascio

כפי שציינתי קודם, אני פשוט אוהב לרוץ בטבע, המרוץ עצמו כמרוץ הינו משני בחשיבותו, מה שיצא טוב משום שמתברר כי, לאחר 4 ימים עמוסים ומלאים, לא עמדתי במשימה (לשמחתי, אני היחיד מחברי הקבוצה שלא הגיע לקו הסיום). פרשתי לאחר 30 ק"מ מתוך 76, כל עוד הייתי בשליטה על הכאב, אבל אני עדיין מרגיש מבורך - ראיתי את השחר מפציע מעל ההרים, מדרגות האבן הבלתי-נגמרות גמרו אותי, אבל הסביבה הפכה את המאמץ לשווה – יערות מלבלבים, נופים מדהימים של עיירות החוף, השמש המשתקפת מהמים, והמשתתפים – שיחה וצחוק בכל תחנה, רצים העוזרים לאלו שמועדים, האווירה פשוט חיה וכיפית, וזה הדבר שאני אוהב במרוצים הארוכים הללו... הזכרונות ישארו עימי, צבעוניים ועוצמתיים.

תקוותי עכשיו היא להשתתף בעוד אירועים של LWT – לא בכל יום אני משיג מטרות שלא ידעתי שיש לי, זה אף יותר נדיר שהפרספקטיבה שלי מתרחבת ומחכימה ב-5 ימים בלבד, ויותר מכל – פשוט וקל, אני מתגעגע לחברה, לאחווה, ואני יודע שאחתור לפגוש אותם שוב, בתקווה שזה יהיה לצד נפשות מעיזות נוספות, שירצו לקבל הצצה לעולם האבוד שאני עכשיו מצאתי.


מבט הררי על העיירה אטראני, 26 ק"מ לתוך המרוץ
 

כמה מילים על Lost Worlds Travel:

חברה אמריקאית המציעה טיולים מאורגנים המורכבים משני שלבים:
1. כמה ימים לטייל במדינת המרוץ, לעשות פעילויות מקומיות ולהיחשף לתרבות.
2. המרוץ עצמו - LWT , לא מארגנים את המרוץ הם רק מספקים משלחת.

יש להם הרבה מיקומים, ולמעוניינים מבין הרצים, המרחק הארוך תמיד מקבל נקודות לאולטרה-טרייל מון בלאן (UTMB Points).
פירוט על מרוץ Amalfi Coast Crossing:
טיילנו כמה ימים במחוז אברוזו, מה שכלל ריצות בוקר הרריות ובין עתיקות, וסיורים מעניינים אחה"צ. האוכל, התחבורה, הלינה, הכל מכוסה מראש בתשלום הראשוני.
יום לפני המרוץ נסענו למחוז אמאלפי, לעיירה אטראני שסמוכה לקו הזינוק. היום הוא יום חופשי, ללא לו"ז, במטרה לנצל אותו למנוחה לקראת המרוץ.
אני אישית נרשמתי למקצה ה-76 ק"מ (ופרשתי אחרי 30 מתוך הקשבה לאותות של תשישות מהגוף), שמזכה ב-3 נקודות UTMB, אני היחיד מהקבוצה שנרשם למקצה הזה, האחרים נרשמו למקצה ה-32 (4 רצים). המרוץ קשה מאוד, אני התאמנתי על מדרונות משופעים אבל בדיעבד הייתי צריך להתאמן על מדרגות, שמהוות 95% מהמסלול.
יום לאחר המרוץ מתפזרים, מה שכולל הסעות לשדה התעופה ברומא.

 

בנימין פורט - בן 25, מאמן כושר ואתלטיקה, עובד במחלקת פיתוח בזד.סי.אם טכנולוגיות.

*צילום כל התמונות - בנימין פורט
 

  • רצים בCampo Imperatore ביום הראשון

סגור