ליאב סולומוביץ': "אני בוחר בחיים"

| שתף |

"הבנתי כמה שאני חזק למרות המגבלות. אני בוחר בחיים. לקחת את מה שיש לחיים להציע, לחשוב חיובי ולהמשיך להתקדם". נא להכיר - ליאב סולומוביץ', בעל תסמונת אשר, רץ, מטייל ובעיקר חולם - וגם מגשים.

תאריך: 05/06/13, מאת: עדן באומל

הכירו את ליאב סולומוביץ'. הוא בן 29 מהקריות, טריאתלט, רץ למרחקים ארוכים, בעל תואר ראשון בהצטיינות בטכניון ותואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, טיפס על הרי הקווקז שבגיאורגיה, טייל מספר חודשים באוסטרליה וניו- זילנד, מרצה בפני בני נוער ובעל תסמונת נדירה בשם תסמונת אשר- תסמונת גנטית שבה קיימת לקות שמיעה ואובדן ראייה, לעתים עד כדי עיוורון. במצב בו רוב בני האדם היו נשברים, הוא בחר בחיים. סיפור על ספורטאי שניצח למרות כל הקשיים.

כשהיה בן 3, אובחן ליאב ככבד שמיעה ומאז החל להשתמש במכשיר שמיעה. בתור ילד כבד שמיעה בבית ספר רגיל, הרגיש צורך להצטיין ולהראות שהוא מסוגל לכל, בדיוק כמו שאר הילדים. בגיל 15 הבחין אביו, שליאב נתקע בדברים בבית והחליט לקחת אותו לבדיקת ראייה. בבדיקה קיבל את הבשורה שהוא לקוי ראייה. הקושי בחייו גבר ואתו גם הרצון לנהל חיים רגילים. באותם ימים בצבא היו פחות אופציות לשילוב אנשים עם לקויות, ולכן החליט לעשות משהו משמעותי במקום. הוא התנדב בעמותת שמע, שם הדריך בני נוער כבדי שמיעה והיווה להם מודל לחיקוי בכך שהראה להם שגם עם כבדות שמיעה, ניתן לסיים את לימודי בית ספר בהצלחה.

כשהחליט להתחיל לימודים גבוהים, ניגש לאבחון בשירותי השיקום של אנשים עם מוגבלויות. האבחון נועד על מנת לקבוע את יכולותיו של האדם ואת השפעת הלקויות על תפקודו. לפי ההמלצה שניתנת באבחון, ביטוח לאומי מממן את לימודיו של המאובחן ואת ההוצאות הנלוות. "מתוך מקום של קבעון, מיד הפנו אותי ללימודי פיזיותרפיה או עיסוי רפואי", מספר ליאב. בהחלטה לא לוותר על חלומו להיות מהנדס, החל לימודים במכינה בטכניון, ללא התמיכה הכספית מביטוח לאומי. רק לאחר שראו את הישגיו במכינה, הכירו בלימודיו בטכניון, אותם סיים בהצטיינות הנשיא. בזמן לימודיו, תפקד כרכז אוכלוסיות מיוחדות והיה אחראי למספר שינויים, ביניהם קורס שפת סימנים אקדמי ומקומות שמורים בכיתות לתלמידים בעלי לקויות.

במהלך לימודי התואר, החלה להתדרדר שמיעתו עד כדי מצב של חרשות. עם סיום הלימודים עבר ניתוח בו הושתל לו שתל פנימי מיוחד מתחת לעור ושתל חיצוני המוצמד בעזרת מגנט לראש. הניתוח שיפר משמעותית את שמיעתו ולראשונה בחייו שמע צלילים שמעולם לא שמע, כמו רחש גלים ומשב רוח. כשהיה מאושפז בבית החולים לאחר הניתוח, קיבל בובה של דב קואלה מהחברה שפיתחה את השתל, הממוקמת באוסטרליה. מכאן, החליט לטוס לטיול באוסטרליה וניו- זילנד. "בכניסה לאוסטרליה עוכבתי חצי שעה בכניסה, מכיוון שהפקידים שם לא הבינו איך זה שאדם לקוי ראייה ושמיעה מטייל לבד בארץ זרה, לבסוף טיילתי שם 4 חודשים".

עם חזרתו לארץ, החל את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת תל- אביב. במהלך לימודיו נחשף לקבוצת הריצה של עמותת אתגרים- עמותה שמטרתה העיקרית היא לאפשר לילדים, בני נוער ובוגרים עם מגבלות פיזיות, חושיות ונפשיות לחזק את ביטחונם העצמי ולממש את הפוטנציאל האישי הגלום בהם באמצעות פעילויות ספורט אתגרי בטבע. בקבוצת הריצה, נפגשים רצים בעלי לקויות ומתנדבים, וביחד יוצאים לאימון משותף של ריצה או הליכה. כשרץ לקוי ראייה יוצא לריצה, הוא קשור בידו בעזרת גומייה לידו של המתנדב. "ההתחלה לא הייתה קלה, הייתי רץ דקה ומתעייף. כעבור שלושה חודשים, רצתי את המרוץ הראשון שלי- מרוץ נייקי בתל אביב למקצה של 10 ק"מ". את הריצה סיים בזמן מרשים של 47 דקות, כאשר לאורך הדרך מלוות אותו מחיאות כפיים וקריאות עידוד מהרצים שמסביב. לקראת קו הסיום הגביר את מהירותו עד שהגומייה נקרעה מידו. "במרוץ נייקי התאהבתי לראשונה בריצה". מאז, השתתף במספר תחרויות, כאשר תחרות אחת ריגשה אותו במיוחד. "קבלתי הזמנה להשתתף במרוץ בגרמניה שנקרא “Run Of Spirit”- מרוץ המוקדש לשילוב של בעלי מוגבלויות וריצה. התראיינתי במסיבת העיתונאים שקדמה למרוץ ושם ריגשתי את הקהל כשסיפרתי שאני קרוי על שמו של קרוב משפחה שנספה בשואה. הריצה ברחובותיה של גרמניה הייתה מרגשת במיוחד והרגשתי כבוד גדול לייצג את ישראל".

זמן קצר לאחר המרוץ הראשון בו השתתף, התאבד בחור בעל תסמונת אשר. ליאב הכיר את הבחור ומקרה התאבדותו גרם לו לתהפוכות נפש. "הבנתי כמה שאני חזק למרות המגבלות. הוא בחר במוות, אני בוחר בחיים. לקחת את מה שיש לחיים להציע, לחשוב חיובי ולהמשיך להתקדם. התחושות הללו גרמו לי להתמיד יותר בריצה. באתגרים מצאתי משפחה, חברים שתומכים ומלווים אותי גם מעבר לשעות הפעילות של קבוצת הריצה". ההתמדה השתלמה ומהר מאוד מצא את עצמו על הפודיום במספר תחרויות: מקום שני בטריאתלון 'ספרינט בגן שמואל' ומקום שני במרוץ 'רואים רחוק' בבית עובד. "הדברים המשמעותיים בחיים הם לאו דווקא אלה שאתה רואה או שומע, אלא הדברים שאתה מרגיש". בפברואר השנה עמד ליאב על המקום הראשון בפודיום במרוץ סאקוני תל אביב למקצה של חמישה קילומטרים. את הדרך הוא לא בדיוק ראה, אך הוא בהחלט הרגיש אותה וכך גם את תחושת הניצחון. ניצחון של אדם שבחר בחיים.

 

מרוץ הלילה של עמותת אתגרים

 

 

  • מימין: ליאב, עם מלוו גיא בן דור במרוץ בברלין

    צילום באדיבות מארגני מרוץ Run Of Spirit

סגור