על סמים בספורט

| שתף |

בכתבה הבאה סקירה על הגוף העולמי שאחראי על אכיפת השימוש בסמים אסורים בספורט ה- WADA

תאריך: 15/05/14, מאת: ארז פרצ'יק ומיכל קוברסקי

בשבועות האחרונים עלה לכותרות סיפורה של אולגה לנסקי, שוברת השיא הישראלי ל-100 מטר נשים, שלא התייצבה לבדיקת סמים מסיבות אישיות. פרשה מורכבת שכזו מעלה לשיח הציבורי את עניין איסור השימוש בסמים ואת צורת האכיפה המתבצעת כיום בארץ ובעולם. לפניכם סקירה היסטורית קצרה על תחילת המאבק נגד שימוש בסמים בספורט ומידע על הקוד האתי העולמי בעניין זה.

ראשית המאבק של הרשויות נגד שימוש של סמים בספורט התחרותי החל בשנות ה-60', בעקבות מותו של רוכב האופניים הדני, קנוד אנמרק ינסן, במהלך המשחקים האולימפיים שהתקיימו ברומא. הצורך במאבק בסמים גבר עם מותו של רוכב אופניים נוסף, הרוכב הבריטי טומי סימפסון, במהלך מרוץ הטור דה-פרנס ב-1967. הרוכב מת עקב שימוש בחומרים אסורים שנצרכו ביחד עם אלכוהול. עם התרחבות השימוש בסמים ועם התגברות המאבק בהם, קיימים שני אירועים מרכזים המשמשים כנקודות ציון של שימוש בסמים בספורט התחרותי. הראשון אירע בשנת 88' במהלך אולימפיאדת סאול. בדיקות סמים הוכיחו שהספרינטר הקנדי, בן ג'ונסון, נטל באופן שאינו חוקי סמים מסוג סטרואידים אנאבוליים. בשל כך נשללה ממנו מדלית הזהב בה הוא "זכה" וכמובן ששיא העולם אותו שבר באותה תחרות לא הוכר. האירוע השני הוא סקנדל הסמים הגדול והמפורסם ביותר הידוע בשם "פרשיית פסטינה". הפרשייה אירעה במהלך תחרות הטור דה-פרנס בשנת 1998 ובעקבותיה נעצרו מספר רוכבים מקצוענים ומספר אנשי צוות. ואכן החשדות אומתו והתגלה כי נעשה שימוש נרחב ולא חוקי ב-EPO בקרב רוכבי קבוצת פסטינה.

בעקבות ריבוי המקרים בהם נעשה שימוש בסמים בשנות ה-60' ואף מקרי מוות שנגרמו במקרים חריגים, הוחלט על ידי הועד האולימפי הבינלאומי (IOC) על הקמת ועדה רפואית. אחריות הועדה הרפואית היא להילחם בשימוש לא נאות בסמים בספורט אולימפי. עם התפתחות הטכנולוגיה ועם התגברות השימוש בקרב ספורטאים, התקשתה הועדה לעמוד בקצב. לאחר פרשית הסמים בטור דה-פרנס ב-1998 הוחלט בוועד האולימפי שיש להקים גוף נפרד. וכך הוקמה ב-1999 הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA) . הסוכנות קמה בעקבות ארבע סיבות עיקריות. הראשונה שבהן שלפני הקמתה היה חוסר תיאום וחוסר סנכרון בין חוקים האוסרים שימוש בספורט. סיבה שנייה היא שהשימוש בסמים בכלל ובסטרואידים בפרט התרחב מעבר לתחום הספורט, והיווה סכנה בריאותית לציבור. סיבה שלישית היא הצורך בגוף מחקרי שיתעדכן בהתאם להתקדמות הטכנולוגיה ולהתפתחות תעשיית הפרמקולוגיה. סיבה רביעית ואחרונה היא הצורך בקידום פעילויות נגד שימוש בסמים בספורט ברמה הלאומית והבינלאומית וכן הצורך בפיקוח של תהליך שכזה על ידי גוף מרכזי אחד .
הסוכנות הוציאה את הקוד האתי העולמי נגד שימוש בסמים. הקוד מכיל בין היתר את מטרות הסוכנות, מה נחשב כשימוש בסמים, רשימת חומרים אסורה, כיצד מתבצעות בדיקות סמים ועוד. בשלב מסוים הוכר הקוד של הסוכנות על ידי אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם כקונבנציה בינלאומית שיש לפעול בעקבותיה ועל פיה.

בקוד עצמו נכתב שמטרת הסוכנות היא להגן על הזכות הבסיסית של הספורטאים להתחרות בספורט נקי משימוש בסמים, ועל ידי כך לקדם בריאות, הגינות ושוויון בין ספורטאים ברחבי העולם. הרציונל שעומד מאחורי הקוד הוא הרצון לשמור על הערכים הטבועים בספורט באופן אינהרנטי, ומכונים בדרך כלל בשם 'רוח הספורט'. רוח הספורט כוללת בין היתר ערכים כגון אתיקה, משחק הוגן, יושר, בריאות, מצוינות, דוגמא אישית, שעשוע, הנאה, עבודת צוות, מסירות, מחויבות, כבוד לחוקים, כבוד עצמי, כבוד למתמודדים אחרים, אומץ, קהילתיות וסולידריות. שימוש בסמים סותר מהותית את הערכים האלו ואת רוח הספורט, ועל כן על הסוכנות מוטלת האחריות למגר את השימוש בסמים . כמו כן, בקוד יש את הקטגוריות אשר מגדירות בצורה ברורה מהי הפרה הנחשבת כשימוש בסמים. הפרה לדוגמא היא כאשר נמצאו בדגימות שנלקחו מספורטאי חומרים אסורים או סימנים המעידים על שימוש בחומרים אסורים. הפרה נוספת היא כאשר הספורטאי אינו מסכים לאפשר ליטול ממנו בדיקות או שהוא נעדר מבדיקות כאלו. גם החזקה של חומרים אסורים או סחר בכאלו נחשבות כהפרה של חוקי הסוכנות .
בהקשר לפרשה הנוכחית של האצנית אולגה לנסקי, עלינו להיות סבלניים לאילוצים אישיים ולמקרים בלתי צפויים מחד אך גם לחתור לאכיפה מחייבת וברורה נגד שימוש בסמים אצל ספורטאים אלו כתנאי להכרה בהישיגם מאידך. הלא כפי שספורטאי מתייצב לשעת הזינוק בזמן, מדוע אין הוא יכול לקחת אחריות ולהתייצב לבדיקת הסמים כחלק אינטגרלי של ההכרה בזכייתו?
 

  • © 77SG - Fotolia.com

סגור