קריירה שניה

| שתף |

לא רק לאנס ארמסטרונג עשה הסבה מענף ספורט אחד לאחר. הנה חמישה סיפורים של אתלטים גדולים שרצו להמשיך להתחרות, רק שבמקרה שלהם – זה בדרך כלל לא היה מוצלח במיוחד.

תאריך: 22/05/12, מאת: דני בורשבסקי

לאנס ארמסטרונג זכה השבוע בתחרות חצי איש הברזל בפלורידה, ולכבוד האירוע שהוכיח שההסבה של אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה מאופניים לטריאתלון (הענף בו התחיל) הייתה כל כך מוצלחת – החלטנו להביא סיפורים של חמישה אתלטים גדולים, שהחליטו להמשיך ולעסוק בספורט מקצועני גם אחרי סיום הקריירה הגדולה שלהם. בניגוד לארמסטרונג – הם לא תמיד הצליחו.


אדווין מוזס – מ-400 משוכות למזחלות

לרץ ה-400 משוכות הטוב בכל הזמנים היה חלום להחזיק במדליות אולימפיות ממשחקי הקיץ והחורף. אחרי שהיה אלוף אולימפי ב-1976 ו-1984 וזכה במדליית הארד ב-1988, מוזס החליט שאחרי שעשה כמעט הכל בתור אתלט, הגיע הזמן לנסות את מזלו בענף המזחלות. הקשר בין מזחלות לאתלטיקה קלה הוא לא מקרי. הנתונים הדרושים שם הם מהירות וכוח מתפרץ, כך שלא מעט ספרינטרים ושחקני פוטבול מצאו את עצמם בשלבים מאוחרים של הקריירה לבושים בבגד צמוד ורצים על הקרח. כבר ב-1990 מוזס רשם הישג מרשים כשהיה שותף לזכייה במדליית ארד בתחרות בסבב גביע העולם בגרמניה למזחלת זוגית. שנתיים לאחר מכן, הוא כשל בניסיון להתקבל לנבחרת האמריקאית האולימפית למשחקי 1992 במזחלת של רביעייה. חוץ מזה, הוא גם לא ויתר על החלום להופיע בתור אתלט במשחקי ברצלונה 1992, וגם זה לא הצליח בסופו של דבר. אדווין מוזס נותר עד היום רץ ה-400 משוכות הטוב בכל הזמנים, אבל גולש מזחלות גדול הוא לא היה.


ג'קי ג'וינר קרסי – מקרב 7 וקפיצה לרוחק לכדורסל נשים

ג'קי ג'וינר קרסי נחשבה בשנות השמונים והתשעים לאתלטית האמריקאית הטובה ביותר ובכלל, לאחת הספורטאיות הטובות בעולם. היא הייתה הראשונה לחצות את מחסום 7,000 הנקודות בקרב 7 לנשים והחזיקה בשיא אישי מדהים של 7.49 מטרים בקפיצה לרוחק. אחרי קריירה ארוכה ומלאה בהישגים, היא הודיעה ב-1996 על פרישתה מאתלטיקה קלה. זה קרה בתום המשחקים האולימפיים באטלנטה, וכבר באותו קיץ היא חתמה בקבוצת כדורסל הנשים המקצוענית ריצ'מונד רייג'. הרזומה של ג'קי ג'וינר קרסי עזר מאוד לפופולאריות של הקבוצה, הרבה מאוד אוהדים הגיעו למשחקים רק כדי לראות אותה משחקת כדורסל, אלא שג'וינר קרסי עצמה הייתה רחוקה מלהיות כוכבת על הפרקט. 17 משחקים עם ממוצע של 4 נקודות למשחק הספיקו לה כדי לקטוע את קריירת הכדורסל המקצועני הקצרה שלה, ולאחר מכן היא עוד הספיקה לחזור בגיחה קטנה לאתלטיקה כדי לזכות במדליית זהב במשחקי הרצון הטוב ב-1998 לפני שפרשה סופית.


ג'ים היינס – מ-100 מטר לפוטבול אמריקאי

ג'ים היינס תמיד ייזכר כאדם הראשון שפרץ את מחסום 10 השניות בריצת ה-100 מטרים. הוא עשה את זה במשחקים האולימפיים במכסיקו סיטי 1968 כשקבע 9:95 שניות, שיא עולם שהחזיק מעמד במשך 15 שנים. כבר באותו קיץ, היינס ראה באופק את הכסף הגדול כשנבחר בדראפט של ליגת הפוטבול האמריקאית על ידי מיאמי דולפינס, שם בנו על האטרקציה של האיש המהיר בעולם. כמו במקרה של אדווין מוזס, גם כאן הבינו מהר מאוד שחוץ ממהירות לא היה להיינס יותר מדי מה להציע. מהר מאוד הוא מצא את עצמו בסגל המילואים של הקבוצה המפוארת, כאשר הכינוי שלו היה "אופס", פשוט כי הוא לא ידע לתפוס את הכדור כמו שצריך. הוא הופיע בעשרה משחקים במדי הדולפינס ורשם בסטטיסטיקה שלו שתי מסירות ל-23 יארד בסך הכל (זה ממש מעט אם זה לא אומר לכם כלום). לאחר מכן הוא עוד ניסה את מזלו בקבוצה אחרת, קנזס סיטי צ'יפס, לפני שפרש סופית.


דיילי תומפסון – מקרב 10 לכדורגל וספורט מוטורי

דיילי תומפסון הבריטי היה אתלט קרב ה-10 הטוב ביותר בשנות השמונים, והוא זכה במדליות זהב אולימפיות ב-1980 ו-1984. הוא גם שבר את שיא העולם במקצוע המפרך הזה 4 פעמים. אחרי שפרש מאתלטיקה ב-1992, תומפסון הפך להיות שחקן כדורגל, והיה פעיל בשתי קבוצות קטנות מהליגות הנמוכות: מאנספילד טאון וסטאמפורד טאון. לאחר מכן הוא החל לעבור כמאמן כושר בקבוצות מפוארות מהליגה הבכירה כמו ווימבלדון ולוטון, כשבווימבלדון הוא גם היה שחקן קבוע בקבוצת המילואים. בכל מקרה, הוא הצליח יותר כמאמן כושר של קבוצות כדורגל מאשר ככדורגלן. תומפסון נכנס גם לעולם הספורט המוטורי, ובשנים 1993 ו-1994 השתתף בשתי עונות של סבב מרוצי המכוניות הבריטי "פורד פיאסטה צ'אלנג'" – גם את זה הוא לא עשה בהצלחה גדולה יחסית לשם כל כך מבטיח.


ראנדי בארנס – מכדור ברזל לגולף

ראנדי בארנס מכהן עד היום כשיאן העולם בהדיפת כדור ברזל (23.12 מטרים), ולמרות שבמהלך הקריירה שלו הוא נתפס פעמיים על שימוש בחומרים אסורים, הוא הצליח לשמור על השיא שלו מכיוון שמעולם לא הוכח שהוא נטל את החומרים כשקבע אותו ב-1990. 8 שנים לאחר מכן הוא סיים את הקריירה שלו בגלל ההשעייה השניה שלו. בעשור הקודם הוא חזר לתודעה של חובבי הספורט האמריקאים, שגילו אותו חובט למרחקים כדורי גולף בתחרויות "לונג דרייבינג". מדובר בתחרויות פופולאריות בארצות הברית, שהמטרה שלהן היא פשוטה – לחבוט כדורי גולף כמה שיותר רחוק. ב-2005 בארנס ניצח בתחרות ה"לונג דרייבינג" הראשונה שלו למקצוענים, כשחבט את כדור הגולף למרחק של 373 מטרים. מה שבטוח, בתחום הזה הוא לא הצליח להפוך לטוב ביותר בעולם, אבל לזכותו יאמר שהוא הצליח להגיע לצמרת.
 

  • צילום: victah sailer photorun.net/ © Lsantilli fotolia

סגור