ריצת רטרו – הטרנד שמשגע את גרמניה

| שתף |

מהו שיא העולם בריצה אחורנית ל-10 קילומטרים, והאם מישהו השלים ככה מרתון? הרצים בגרמניה, בעיקר רצי המדרגות שחיפשו אתגר חדש, נכנסו חזק לתחום הזה

תאריך: 29/03/12, מאת: דני בורשבסקי

תומאס דולד הגרמני נחשב לרץ המטפס הטוב בעולם כיום. רק בחודש שעבר הוא זכה בפעם השביעית ברציפות בטיפוס המדרגות של בניין האמפייר סטייט, ונדמה שהאתגר היחיד שנותר לו בריצת המדרגות הוא להצליח לטפס את 86 הקומות בניו יורק בפחות מעשר דקות, כששיאו עומד על 10:06 דק'. דולד הוא רץ אקסטרימי מקצוען, ומתפרנס מזה בכבוד כשהוא נהנה מלא מעט ספונסרים, ומעריצים שעוקבים אחרי כל תחרות שלו. בשנה שעברה למשל, הוא זכה בששת האירועים בהם השתתף בריצת מדרגות, כולל מגדל ה-101 בטיוואן, ומרוצים שונים באירופה. ובכל זאת, דולד לא מסתפק רק בריצת מדרגות. למעשה, הוא נחשב לאחד הרצים היותר דומיננטיים בעולם, רק לאחור. כן, מסתבר שהגרמני בן ה-27 החליט להקדיש את חייו כדי להיות הכי טוב בריצות שרוב האנשים בכלל לא היו חושבים עליהם. העניין הוא שבזמן האחרון, ואולי בזכות מודעות גדולה יותר לריצה אחורנית, אנשים התחילו להבין שלפחות בתור אימון, מדובר בטכניקה שהתגלתה כיעילה ביותר, ולזה נגיע בהמשך.

מה שלא פחות מעניין כיום הוא לאיזה רמות מטורפות אנשים יכולים להגיע בריצה אחורנית. מסתבר שבשנים האחרונות ישנה פעילות ענפה יותר ברשת שעוסקת בתחום הזה, יש תיעוד וכיתוב לכל שיאי העולם, כמו גם לאליפויות העולם שמתקיימות מדי שנה. אנחנו מצאנו ברשת תיעוד לשבירת השיא העולמי של תומאס דולד בריצת כביש ל-10 קילומטרים. זה קרה בשנה שעברה בדרזדן שבגרמניה, ודולד, שנעזר תוך כדי הריצה בנווטים על אופניים שכיוונו אותו, סיים את המרחק ב-40:58 דקות, תוצאה שלא הייתה מביישת אף רץ חובבן, שהיה עושה את אותו הדבר עם הפנים קדימה. דווקא חודש לאחר מכן, שיאו של דולד נשבר על ידי גרמני אחר, אכים ארץ, שעשה את אותו הדבר ב-40:02 דקות והוסיף את התוצאה הנהדרת שלו לשיאיו העולמיים בחצי מרתון אחורנית (1:35:49 שעה) ומרתון אחורנית (3:42:41 שעות). אבל דולד לא נותר מקופח, הוא דווקא מצטיין יותר בריצות מסלול, אחורה כמובן, למרחקים בינוניים ומחזיק במספר שיאי עולם בריצות של 400 עד 3,000 מטרים.


תומאס דולד רץ אחורנית 10 קילומטרים

 

אם ראיתם את קטע הוידאו של דולד רץ ל-10 קילומטרים, בטח שמתם לב איך נראו השוקיים שלו, כשהמצלמה התמקדה בהן בתום המאמץ שלו אחרי הריצה. זה באמת מזכיר שהפעילות שהוא כל כך מצטיין בה היא כל כך לא טבעית. מצד שני, מחקרים שונים לימדו שהסכנות הגדולות ביותר להיפצע מריצה אחורנית הן הברורות ביותר: 1. להיתקע במשהו. 2. ליפול. 3. לסובב את הראש יותר מדי פעמים ולסיים עם צוואר תפוס. כשזה קשור לריצה עצמה, אומרים המומחים שמדובר באקט בריא ויעיל, שיכול לשפר פלאים יכולות של ספורטאים בכלל ורצים בפרט.

ד"ר רוברט ק. סטיבנסון, שכתב בתחילת שנות השמונים את הספר הראשון בנושא ריצה אחורנית, שיבח אותה כטכניקת אימון, ולדבריו רצים למרחקים ארוכים יכולים להרוויח ממנה שיפור ניכר ביכולות הריצה, והפחתת סיכון לפציעות בברכיים. לפי ד"ר סטיבנסון, היתרונות הבאים מאפיינים את הריצה אחורנית: 1. בניית סיבולת – הריצה אחורנית היתה מפותחת מאוד בקרב המתאגרפים המקצועניים, שטענו שסיבוב אחד אחורנית באצטדיון שווה ערך לשמונה סיבובים עם הפנים קדימה. בצורה הזאת הם הצליחו לפתח את הסיבולת שלהם בפרק זמן קצר יותר של אימונים. 2. חיזוק השרירים ברגליים – סטיבנסון כתב שבריצה רגילה קשה ליצור איזון בין השריר הארבע ראשי לשריר ההמסטרינג (מאחורי הברך), בעוד שבריצה אחורנית זה עובד מצוין. 3. שיפור המהירות – טכניקת אימון שכוללת ספרינטרים אחורנית מחזקת את הברכיים ומשפרת מהירות, זה נועד בעיקר לספורטאים בענפים שדורשים מהירות כמו אגרוף. 4. שיפור היציבות – אי אפשר להתווכח עם העובדה שתנועת הגב במקרה הזה נכונה יותר לגוף. 5. חידוד החושים – בדומה לכל פעילות שתעשו מבלי להסתכל יותר מדי.



כך נראה שיא העולם בריצת שליחים אחורנית

 

אז מה שהתחיל כטכניקת אימון ששירתה בעיקר מתאגרפים, טניסאים ושחקני פוטבול בארצות הברית, הפך בסופו של דבר לטרנד חדש במספר מקומות בעולם, ובמקרים רבים קוראים לזה "ריצת רטרו". ברחבי אירופה, במקומות שמארגנים אינספור מרוצי כביש ושדה, כבר התחילו לארגן לאחרונה אירועים שונים המיועדים אך ורק לריצה אחורנית, ויש לא מעט ביקוש. בשנה האחרונה היו אירועים גדולים בלונדון, מנצ'סטר וליברפול, הגרמנים המשיכו בשלהם עם שני הרצים הטובים בעולם שממשיכים לככב, ואליפויות העולם שמתקיימות מדי שנה ממשיכות לצמוח. כנראה שזו ההוכחה לכך שלא תמיד צריך להסתכל קדימה.


אכים ארץ מנצח ב-10 קילומטרים באליפות העולם
 

  • תומאס דולד

    תמונה באדיבות run2sky.com

סגור