רץ מעזה מתכונן לאולימפיאדה

| שתף |

כתב BBC פירסם ראיון עם הרץ מעזה נאדר אל מסרי, על הקשיים שהוא חווה כאתלט בעקבות המצב הבטחוני. מערכת עולם הריצה מביאה תקציר של הראיון.

תאריך: 02/01/11, מאת: מערכת עולם הריצה

נאדר אל מסרי אומר כי כשהוא לא רץ, הוא מרגיש כמו כל אחד אחר ברצועת עזה. נאדר אל מסרי, יליד 1980 ובעל שיא אישי של 14:21 בריצת 5000 מ'. אל מסרי ייצג את פלסטין באולימפיאדה בביג'ינג 2008 יחד עם עוד שלושה אתלטים בלבד.

בכתבה מסופר כיצד השתלטות חמאס על השלטון ברצועה לפני כשלוש שנים, והחמרת המצור של הרצועה על ידי ישראל ומצרים הביאה למיליון וחצי תושבי הרצועה להידחס לרצועה קטנה של אדמה. רובם לא יכולים לנהל חיים נורמליים, סחורות לא נכנסות אלא אם כן הן מוברחות, המחירים גבוהים.

בשל כך משתמש נאדר באותו ציוד שהוא משתמש כבר שנים. הוא רץ 150 ק"מ בשבוע ובהתאם לכך צריך להחליף נעליים  מדי כמה שבועות, אולם אלו האילוצים.

"אין לי מקומות ראויים לרוץ בהם", הוא אומר, הוא חייב להתאמן ברחובות הדחוסים ובמסלולים החוליים לעיתים הוא בכלל לא יכול להסתכן ביציאה לריצה. נאדר מתגורר בבית חנון, בקצה הצפון מזרחי של הרצועה.

"לפעמים אני לא יוצא מהבית", אומר נאדר, "אם משהו קורה, זה קורה כאן". עוד מסביר נאדר כי זהו אתגר גם לתזונה הנכונה שלו, המשכורת שלו עומדת על 2000 ₪, כסף שמגיע מרמאללה, על הנייר הוא מופיע כקצין ביטחון ממשלתי שלה. אולם יש לו משפחה של שש נפשות להאכיל, בשר זה דבר נדיר, ואין לו גישה לויטמינים או תוספים נוספים.

עדיין, נאדר מרגיש בר מזל. הכישרון שלו התגלה על ידי המורה שלו לחינוך גופני סעוד חאמד, בבית הספר בבית חנון. כאשר היה בן 14 השתתפה כיתתו במירוץ למרחק 1500 מ'  מסביב לבית הספר, נאדר ניצח בהפרש של 100 מ'.

כעת הגביעים שלו מוצגים לראווה בחדרו אולם פסגת הקריירה היתה ההשתתפות בביג'ינג. שיאו האישי בריצת 5000 מ' עמד מרחק של דקה אחת מהקריטריון אולם הועד האולימפי העניק כרטיס כניסה למספר ארצות בעלות אוכלוסייה מוחלשת ונאדר היה אחד מהאתלטים שזכו בכרטיס.

"אני מרגיש חופש כשאני מתחיל לרוץ. אם אני לא רץ אני מרגיש כמו כמו כל אחד אחר ברצועה". כאשר שואלים אותו למה הוא רץ זו תשובתו. נאדר מאמין כי הוא יכול לרוץ מהר יותר, בעיקר אם יתאמן מחוץ לרצועה. "אני יכול להוריד דקה או יותר מתוצאתי", הוא מסביר, כאשר שהה בביג'ינג צפו בו מומחים סינים ואמרו לו כי אם ישאר שנה או שנתיים איתם הוא ירוץ מרתון בזמן של 2:05 שע'.

נאדר בן 30, ואינו יכול לחכות יותר מדי בשביל שהסכסוך באזור ומבית יפתר. מצד אחד הוא בדיוק כמו כל רץ עילית בעולם אולם ההגעה למשחקים בלונדון עבורו היא עדיין בגדר חלום. זו לא הפעם הראשונה שנאדר אל מסרי מופיע בכותרות, נראה כי העיתונאים ברצועה עוקבים אחר התקדמותו וכיצד הוא מסתדר לנוכח המצב.

לסרטון באנגלית

תמונת שער: Mohammed Salem

סגור