ראיון עם מריון גו'נס – כאבה של אמא

| שתף |

את חמשת מדליות הזהב שלה החזירה מריון ג'ונס ואף נמחקו שיאיה מספר השיאים. רק הסיפור נשאר, והיא שמה לה למטרה לספר אותו לכמה שיותר אנשים. ויש גם סיפור חדש- החלום להצליח כשחקנית כדור-סל.

תאריך: 19/09/10, מאת: מערכת עולם הריצה

מריון גו'נס יודעת שיום אחד ילדיה ירצו לדעת לאן נעלמו המדליות האולימפיות. הם ישאלו מדוע השם של אימם נמחק מספרי השיאים של שנת 2000. היא תצטרך להסביר להם למה היא הלכה לבית הסוהר. כבר היום היא כואבת את המחשבה לספר להם למה ואיך כל התהילה נעלמה.

מריון גו'נס, מי שהיתה מלכת המסלול והגיעה לשיא הקריירה שלה באולימפידת סידני בשנת 2000 עם זכיה בחמש מדליות אולימפיות, מי שהיתה האתלטית האמריקאית המעוטרת בכל הזמנים ואמרו עליה שהיא פשוט מושלמת. מעבר למושלמות ריצתה, גו'נס היתה אהודה ואהובה על כל אוהד אתלטיקה ברחבי העולם, חיוכה היה כובש. גו'נס מספרת את סיפור מעורבותה בפרשיית השמוש בסמים האסורים שהתפוצצה במהלך קיץ 2003.
היום מריון גו'נס מחייכת ומעוניינת להשאיר מורשת ששלושת ילדיה יוכלו ללמוד ממנה. יש לה רצון לעודד אחרים לקבל החלטות טובות יותר בחייהם.

"יום אחד הילדים שלי יבינו את כל הסיפור עלי", אומרת גו'נס בראיון בלעדי ל – "דיילי טלגרף".
"אני חושבת שברגע שהם באמת יבינו את הסיפור הוא ייהפך למשהו משמעותי בחייהם. קשה לי להאמין שאני נמצאת במקום שאני נמצאת בו היום. במבט לאחר שאני מסתכלת איפה אני הייתי לפני כמה שנים, לא רק פיזית אלא רגשית ורוחנית וכמה בקלות חוויה כזאת יכולה לשנות את החיים שלך. החוויה שעברתי יכולה לשנות את המצב להכי גרוע אך גם למצב הכי טוב".

10 שנים עברו מאז ביצועיה המדהימים על המסלול האולימפי בסידני. גו'נס זכתה בשלוש מדליות זהב ושתי ארד, אך יותר מכך באולימפיידת סידני גו'נס כבשה את לב האומה האמריקאי.
המדליות אולי כבר לא שלה, אבל אף אחד לא יכול לקחת את הזיכרונות שלה. "זו היתה תקופה בחיי, שהיתה מלאה רק בהתרגשות" אומרת גו'נס. "זו היתה תקופה של תענוג והתקופה עדיין חקוקה לי במקום מיוחד בלב".

מה שלא ידענו באותם ימים היה שבחודשיים שלפני המשחקים האולימפיים המאמן של גו'נס, טרבור גרהם עודד אותה, לטענתה לשתות קצת "שמן פשתן" תחת לשונה ואז לבלוע. חומר זה היה למעשה סטרואיד Tetrahydrogestrinone)THG). הידוע בשם "הנקי" (THE CLEAN). גו'נס טענה שהיא לא ידעה שמדובר בסמים אסורים. היא חשבה שאלו תוספים. יחד עם זאת, כל זה הוצג לעיני כל במלון פיירמונט בסן חוזה בארה"ב בנובמבר 2003, כאשר חוקרי פדרליים הציגו לה את הבקבוק המדובר. גו'נס כאמור טענה שמעולם לא ראתה או לקחה את החומר. החוקר שאל אותה שוב. גו'נס טענה גם בפעם השנייה שלא לקחה.

למה היא שיקרה? באותו רגע היא פשוט לא יכלה לדמיין שהיא הולכת לאבד הכל. מדליות, טבלאות הישג, תהילת עולם. המשמעות היתה להקריב הכל. אז גו'נס פשוט שיקרה.
גו'נס היתה בתקופה של קבלת החלטות גרועות. היא בטחה באנשים הלא נכונים. נישואיה לג'יי האנטר מי שהיה הודף כדור הברזל שנתפס בשימוש בלתי חוקי הגיעו לסופם וכן מערכת היחסים עם הספרינטר טים מונטגומרי, מי שנכלא בכלא על סחר בהירואין.

"אתה פשוט מקבל החלטות לא טובות" היא אומרת. "אתה עושה דברים במהירות. נכנסתי למערכות יחסים בלי לחשוב עליהם יותר מדי, השתתפתי במעשים שלא הייתי צריכה לעשות. כולנו בשלב מסויים היינו מעורבים בסיפור. חלק מהאנשים היו מעורבים קצת, אחרים תקופה ארוכה. מי שהיה תקופה ארוכה מצא את עצמו במים שורצים כרישים".

גו'נס סיפרה את האמת באוקטובר 2007 כאשר הודתה שהיא שיקרה לגבי לקיחת הסמים האסורים והודתה ששיקרה לחוקרים הפדרליים על שימוש ביודעין בסטרואידים. בסופו של דבר היא ריצתה עונש מאסר בפועל של שישה חודשים. ג'ונס נכנסה לכלא פדרלי בפורטוורת', טקסס ב – 8 במרץ 2008. גו'נס מספרת שלא רצתה שאסירים יראו אותה בוכה אז יצאה לריצות במסלול הכלא. במדי אסירה ונעלי בית עם קהל של אסירים שצפו עליה מהמרפסות, אלופת סידני דחפה את עצמה לרוץ על מסלול של 200 מ' במשך כשעתיים. הספורטאית מהמפורסמות בעולם עברה רגעים משפילים, אך גו'נס אומרת שהרגעים הכואבים ביותר היו שהפסידה את ימי ההולדת של ילדיה, ימים שלא תקבל אותה לעולם בחזרה.

יש לה שלושה ילדים מונטי בן השבע, אמרי בן שלוש ובת אחת בת שנה וחצי - אווה מארי. לא להיות ליד הבנים שלה היו אחד הדברים הקשים ביותר שקרו לה אי פעם. בכלא היא אף כתבה על ייסורי הפרידה:
"שישה חודשים היתה לי את האפשרות להרהר על כל כך הרבה דברים בחיים שלי, להבין שלא היה בסיס מוצק לקבל את ההחלטות הלא טובות שלי בחיים. איך באמת ניתן לנצל את האנשים סביבך להתייעצות על דברים מסויימים ולקבלת ההחלטות. צריך להבין שזו ההחלטה שלך ואחר כך לפעול לפי ההחלטה שלך ולא על פי גחמות. אל תתנהג בפזיזות כי אתה חושב שאנשים צריכים תשובות מהירות. עצור, קח הפסקה, חשוב על הדברים. אתה יכול להתייעץ עם האנשים שאתה בוטח בהם ולקבל את ההחלטה הנכונה. בשבילי" אומרת גו'נס, "זה היה תהליך ארוך של למידה".

בראיון עם אופרה ווינפרי, גו'נס קראה מתוך מכתב שכתבה לילדיה מהכלא: "אני מאמינה שהסיבה שעשיתי טעות איומה כל כך היתה כי אני לא אוהבת את עצמי מספיק כדי לומר את האמת. הסתתרתי מאחורי הכישרון שלי, חששתי שאהיה חלשה, עצובה ופגועה, מה שיביא להרס חיי".

לאחר ששוחררה ב – 5 בספטמבר 2008, היא נסעה הביתה לעיר אוסטין שבטקסס ולא הספיקה לכתוב.
"כשיצאתי מהכלא המשכתי לכתוב", היא אומרת. "ואז חשבתי שזה לא יהיה הוגן לנעול במנעול ובריח ולהניח על המדף את מה שכתבתי, זה פשוט לא יועיל לאף אחד". אני באמת חושבת שהסיפור שלי יכול להועיל לאנשים שיוכלו ללמוד מטעויות שלי. טעויות, כן, עשיתי והרבה, אבל עכשו אני יכולה להשתמש בזה לעזרה לאנשים שנמצאים במצב דומה".

במהלך שנת הלימודים הראשונה שלה באוניברסיטת צפון קרוליינה, ג'ונס היתה השומרת הטובה ביותר באיזור הקרוב לסל. עם ממוצעים של 14.1 נקודות ו -3.2 אסיסטים למשחק והובילה את הקבוצה שלה לאליפות הלאומית ב- 1994. אם גו'נס לא היתה עוסקת בריצה,היא היתה הולכת לשחק כדורסל. כאשר גו'נס פרשה מהאתלטיקה היא ניסתה להתקבל לליגת הכדורסל האמריקאית ה WNBA – לקבוצת טולסה. בחודש שעבר, היא השלימה את העונה הראשונה שלה עם המועדון. זו לא היתה עונה גדולה לטולסה. הם סיימו עם השיא הגרוע בליגה, של 6-28. ג'ונס, שלא שיחקה בענף מאז 1997, החלה לשחק לראשונה במשחק האחרון של השנה.

גו'נס הטירונית בת ה - 34 קלעה בממוצע 3.4 נקודות, 1.6 ריבאונדים ו - 9 דקות במשחק. זו היתה ההתחלה השקטה ב WNBA- אבל היא לא מוותרת על הרצון שלה להיות הטובה ביותר. היא חולמת להופיעה עם נבחרת ארה"ב. "הייתי שמחה לעזור לקבוצה ולהצליח איתה. כדי להצליח בחלק הזה של המסע שלי, להיות בעילית, להיות גדולה, אני לא מתכוונת לרכך את המילים כאן. אני רוצה להיות הכי טובה. אני מתחרה. יש לי כל כך הרבה עבודה. אני חושבת ששני המשחקים האחרונים שלי הוכיחו לכמה אנשים שאני בליגה כי אני יכול לשחק את המשחק, לא מסיבות אחרות שאנשים אחרים אולי המציאו לאורך הדרך. אני שחקנית כדורסל כבר הרבה זמן, הרבה לפני שהשגתי את כל ההצלחה שלי באתלטיקה."

בתחילת דצמבר 2007, הודיע נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ז'אק רוג, כי שמה של מריון גו'נס נמחק מספר השיאים. זמן לא רב לאחר הודעתו של רוג, נציגי הוועד האולימפי של ארה"ב דפקו על דלתה של גו'נס וביקשו בחזרה את חמשת המדליות האולימפיות. היא מסרה אותם. גו'נס אומרת שכבר לא מפריע לה שאין לה אותם.
"אני חושבת שההחלטה להחזיר את המדליות היתה נכונה. אני רק מקווה שזה יכול ללמד אנשים אחרים מהטעות שעשיתי. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו שכאשר אתה עושה טעות חשוב להודות בכך".

חלק מעונשה של גו'נס הוא 800 שעות שירות לקהילה. היא מספרת לתלמידי תיכון את סיפורה. מרגעי השיא עד לרגעי השפל. "הסיפור שלי הוא לא רק על מריון, הסיפור הוא איך ניתן לעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות ולשפר את חייהם. אם אדם אחד ילמד מהסיפור שלי, מהמסר שלי, כל המסע שלי היה שווה".

האצנית האוסטרלית מלינדה גיינספורד-טיילור, יריבתה למקצה ה – 200 מ' מסידני אמרה על גו'נס שהיתה זוכה בזהב גם ללא לקיחת הסטרואידים האסורים.
"גו'נס יכלה לנצח אומרת גיינספורד-טיילור היא ניצחה בהפרש כזה עצום, אני מניחה שלעולם לא נדע אם היא היתה יכולה לנצח גם ללא הסמים".
"הייתי צריכה להאט", גו'נס אומרת לקראת סיום הראיון, "כדי לחשוב לעומקם של דברים. אילו הייתי מאטה אולי הדברים היו נראים אחרת היום".

כולנו רק יכולים לדמיין כמה שונה יהיה סיפורה של מריון גו'נס עכשיו....

הראיון באדיבות – LETSRUN.COM
 

סגור