מיהו רץ המרתון הבכיר ביותר שהיה לישראל?

| שתף |

לאחר השיגו של דב קרמר במרתון ברלין שנערך בסוף החודש שעבר (2:25:36), התקיים דיון מעניין בפורום האתלטיקה הישראלי והועלתה השאלה - "מיהו רץ המרתון הישראלי הבכיר ביותר שהיה בישראל?" עולם הריצה מגיש לכם מספר דעות ומחשבות שעלו.

תאריך: 12/10/10, מאת: מערכת עולם הריצה

המרתוניסט הישראלי הותיק שסיים את מרתון ברלין 2010 בתוצאה מצוינת היה דב קרמר, שיאן ישראל בעבר בריצת מרתון (עדיין מחזיק יחד עם סטאין בשיא 10 ק"מ על כביש 28:55 דק'). קרמר דורג 33 בסיכום הכללי וראשון בקבוצת הגיל שלו - 45+. קרמר, ששבר באליפות אירופה ב-1994 את השיא הישראלי כשקבע אז 2:15:45 שע', סיים הפעם את 42 הקילומטרים ו-195 המטרים תוך 2:25:36 שע'.

לאחר השיגו של קרמר, התקיים דיון בפורום איגוד האתלטיקה הישראלי: האם קרמר הוא רץ המרתון האיכותי ביותר שהיה בישראל מאז ומעולם?

עולם הריצה מגיש לגולשיו את עיקרי הדברים שהועלו בדיון בסוגיה ואת מכלול הסיבות מי ולמה נכלל ברשימת רצי המרתון הבכירים של ישראל?

אם נביט בטבלת השיאים הישראלים במרתון נראה כי שיאו של איילה סטאין טוב מזה של דב קרמר. חשוב לזכור שלא רק אלמנט התוצאה הוא החשוב, אלא יש לקחת בחשבון את הזמנים בהשוואה לתוצאות בעולם באותן שנים.

כשאיילה סטאין קבע ב- 2003 את שיאו (2:14:21) הוא היה רחוק 9:26 דקות מהשיא העולמי שנקבע באותה שנה. כשדב קרמר קבע את שיאו ב- 1994 (2:15:45) הוא היה רחוק 8:33 דקות בלבד מהשיא המצויין של לופז שנקבע בשנת 1985. בנוסף יש לציין שדב קבע את שיאו בגיל צעיר יחסית (29). לאור תוצאתו המצויינת בברלין השנה, אין ספק שאילו המשיך אז להתחרות היה לו סיכוי סביר לרדת מ-2:14 שע'.
 
קרמר שעבד קשה מאוד כדי לבנות את עצמו כסוכן ביטוח מצליח, התקשה גם להתאמן ולקיים אורח חיים ספורטיבי ובמקביל לעבוד שעות רבות בסוכנות הביטוח שלו. רץ ברמתו במידה שרצה להתקדם, היה צריך לשמור על אורח חיים ספורטיבי והתאוששות מאימונים דבר קשה לביצוע לאחר אין ספור שעות עבודה ביממה.

דיעה נוספת שהועלתה לגבי האתלטים - רוב האתלטים פורשים בגלל נסיבות סביבתיות קשר מאמן- אתלט. קשר חזק מחזיק את האתלט למשוך את קריירת הריצה כנגד כל הסיכויים, רוב המאמנים בארץ אוחזים בעוד עבודה. דבר המקשה על הישארותם של האתלטים בקריירת האתלטיקה לאורך שנים.

מתוך מאמרו של איליה בר זאב בטורו קצרים: "7 דעות בנושאים שונים" באתר מועדון ארוחת הבוקר

"גילם המתקדם של המובילים במרתון הוא ערובה אולי לחיים ארוכים, אפילו לאחר תום הגיל (הכרונולוגי). זבדיה וודג’ הוא הצעיר מבין הטריו – סטאין – בימרו – וודג’. השאלה שמפחדים לשאול – מדוע אותם רצים לא ירדו במרתון מ – 2.12 שע’ או טוב יותר. התשובה היא לא רק בתנאי אימון סבירים אלא בהעדר תנאי מקצוענות מלאים שיחסכו את הצורך לעבודה לצרכי קיום המשפחות בצורה מכובדת, במעקב ובביצוע האימונים שהם כבר שבויים בהם וחוששים לשדרג. בהעדר מאמנים (בשכר מלא) הפנויים לגמרי לטפל בקידום כל רץ בנפרד. לאט לאט אנו מתרגלים לתוצאות בינוניות שאינן מתאימות לעשור השני במאה ה-21".

עוד נכתב בפורום, כי נדמה שאופי המסלולים הן של אליפות העולם בהלסינקי (שם דב קבע את השיא) והן של אליפות העולם בפריס (שם שיפר אסף בימרו את השיא ב - 2004) מרמזים שלשניהם היתה יכולת, תיאורטית, לרוץ זמנים מהירים יותר. מצד שני, כמובן שגם התוצאות של סטאין באליפויות הגדולות (והריצות המאד אמיצות שלו בדבוקת המובילים) משאירות תחושה שעם תכנון קצב אחר, היינו רואים גם 2:12 שע'.

מה לעשות, בשביל לקבוע זמן אופטימלי צריך גם את היכולת, גם את התנאים, גם את היום הנכון, אסטרטגיה ריאלית מבחינת הקצב, ויותר מטיפה של מזל. לסיכומו של עניין - הרצים שמתאמנים עם קרמר מדווחים על הנאה בלראות את דב חוזר ליהנות ולרוץ מהר אחרי כל השנים. אגב, גם החזרה שלו לוותה במספר פציעות, תאונות וחוסר מזל בשנים האחרונות. נקווה שמכאן רק ימשיך לנסוק.

עולם הריצה מברך את דב קרמר על השיגו וימשיך לעקוב מקרוב על הנעשה באתלטיקה הישראלית.


 

 

 

 

סגור