ספורט ותיירות: שילוב מנצח

| שתף |

בעשור האחרון עלה בעשרות מונים הביקוש של ישראלים לצפות או להשתתף באירועי ספורט בחו"ל. חובבי ספורט מושבעים מתרוצצים בעולם כדי לצפות באירועי ספורט גדולים, וספורטאים פעילים מחפשים אתרי סקי, מירוצי מרתון או תחרויות אתגר להשתתף בהן. לעומת זאת, הרשויות בישראל עדיין לא עושים די כדי לנצל את הפוטנציאל העצום הטמון בתיירות הספורט בארץ.

תאריך: 29/06/09, מאת: קובי בכמן, גליון מס. 141

תיירות וספורט
אין ספק שספורט ותיירות הוא שילוב מנצח במאה ה-21. לא בכדִי טוענים שהתיירות היא מנוע הצמיחה של הכלכלה. הדוד סם עם האפשרויות הבלתי מוגבלות, הג'ונגלים באפריקה, התרבות האירופית, הטראקים בהרי ההימלאיה, התיאטרון והכדורגל באנגליה וכמובן הנופש לאורך מדינות הים התיכון הפכו למוקדי בילוי וטיולים להמונים. כניסת העולם האינטרנטי, שבו כל אחד יכול 'לגעת' באתרים ולחוש אותם, הפחתת מחירי הטיסות והשיווק האגרסיבי של סוכני המכירות בכל מדיום אפשרי - כל אלה ועוד מפתים את התייר הפוטנציאלי להגשים את מאוויו לתור את העולם. אין פלא אפוא שתנועת התיירות כיום אינה דומה בהיקפה לזו של שנים עברו. המשוואה פשוטה: הרבה תיירים שווים הרבה כסף, ונותרת רק השאלה לאן נוסעים ולשם מה ומי מרוויח את הכסף.

ספורט מקצועני
באשר לספורט - כאן יש להבדיל בין ספורט מקצועני, הקשור בעיקר לצפייה באירועים ובתחרויות, ובין ספורט חובבני שעניינו הפעלה גופנית, אך לשניהם קשר הדוק לתיירות. הספורט המקצועני הוא מוצר תיירותי המשקף את התרבות והמסורת של המדינה. בדרך כלל מזהים בין התמקצעות והתמחות ספורטיבית למדינה. אנגליה, למשל, מזוהה עם כדורגל, ארצות-הברית עם בייסבול וכדורסל, קניה ואתיופיה עם ריצות ארוכות, ג'מייקה - ריצות קצרות, אוסטרליה וניו-זילנד - טריאתלון וספורט אקסטרים וישראל עם שַיט. הספורט המקצועני, בכל מקום על פני תבל שבו נשברים שיאי עולם ובמסגרתו נערכים מאבקים מרתקים, מושך אליו כבמגנט תיירים מכל העולם. גולת הכותרת היא כמובן המשחקים האולימפיים ואליפויות העולם. ואכן, עדות לתיירות ספורט כמנוע צמיחה כלכלי הן הערים שבהן התקיימו המשחקים האולימפיים כמו ברצלונה, שהפכה לאחת הערים המתוירות ביותר בעולם בעקבות המשחקים שנערכו בה ב-1992. אמצעי השיווק והפרסום הם אדירים, ושיתוף הפעולה בין המדינה המארחות לנותני חסות מובילים בעולם הוא הדוק. אם נוסיף לכך את הילת כוכבי הספורט והשפעת אמצעי התקשורת נקבל תעשייה שלמה של ארגון אירועים, שיווק ומכירות ותיירות. הצופים באים לצפות בחוויה המרגשת ומשלמים כל סכום כמעט כדי לחוש את האדרנלין בדמם.

ספורט חובבני
הספורט החובבני - הפָּעיל, הוא מוצר תיירותי של השנים האחרונות. הגידול בשעות הפנאי בעקבות המעבר לחמישה, ולעתים לארבעה, ימי עבודה בשבוע, היציאה של עובדים רבים לגמלאות בגיל מוקדם יחסית (עובדי הייטק, צבא וכיו"ב) והקשר המוכח בין פעילות גופנית ובריאות - כל אלה ועוד גורמים לפריחה של תרבות הספורט, הפעילות הגופנית (כולל סוגי ספורט האקסטרים) והטיולים ושל הרצון ל'גילוי עצמי' ול'מיצוי החיים מחדש'. זאת ועוד: הטרנד החדש הזה לא נותר בחזקת הגברים בלבד. הפמיניזם ושוויון ההזדמנויות הביא לעלייה עצומה במספר הנשים הנוטלות חלק באירועים ספורטיביים ברחבי העולם.


ישראל ותיירות הספורט

האם גם אנחנו שייכים לכפר הגלובלי? האם כדאי להשקיע בפיתוח תיירות הספורט אצלנו? התשובה - ודאי שכן. אבל האם נעשָה די בתחום זה? בהחלט לא, וחבל. הספורט הוא לדעתי אחד מ'מוצרי הדגל' של התיירות - היוצאת והנכנסת כאחד. מה יותר אטרקטיבי ומרגש לחובב ספורט ממוצע מלראות את שני חצאי הגמר של היורוליג בכדורגל, או לצפות באוסיין בולט מככב באליפות העולם בברלין. חובב הספורט המושבע ישלם כל מחיר - לעתים אלפי יורו לכרטיס - כדי לא להחמיץ את הסיכוי לראות את קבוצתו האהודה מנצחת על המגרש או את הספורטאי המוערץ עליו שובר שיא עולם.
את נישת תיירות אירועי הספורט זיהו כמה חברות בארץ, שאינן מבדילות בין כרטיס למשחק היורוליג או להופעה של מדונה - האירוע אטרקטיבי וכל חובב של ספורט, תרבות או מוזיקה הוא קהל 'שבוי' במקרים אלו. זו אינה התמחות אלא זיהוי פוטנציאל. יכולת קשירת הקשר מול הספקים המקומיים וזיהוי קהל היעד יחד עם שיווק אגרסיבי הם המפתח להצלחה.
יש תיירות ספורט שהיא תיירות מובנית לקבוצות ולספורטאים מקצוענים, היוצאים לתחרויות בחו"ל כדי לייצג את המועדון או את המדינה, ולשם כך הם נזקקים למארגן תיירות לטיסות ולשירותי קרקע. כאן הכול ידוע מראש: תאריכי המשחקים, מספר הנוסעים ונתונים נוספים המתקבלים מהמועדון ומהגוף המארח בחו"ל. במקרה כזה מומלץ להעסיק משרד או סוכן המתמחה בצורכי הספורטאים (מציאת שעות טיסה ומעברים נוחים בין הטיסות, מושבים מיוחדים במטוס לכדורסלנים גבוהים וכיו"ב), בתיאום עם המארגנים לגבי לוחות זמנים ועוד.
תיירות הספורט היוצאת, שעתידה לפניה, היא התיירות לחובבי הספורט הפעיל. אלה אינם מעוניינים לצפות בתחרויות אלא להשתתף בהן ולהיות פעילים ככל האפשר באווירה מרגשת ובעיקר יחד עם עוד משוגעים לדבר כמותם מכל העולם. תיירות הנופש של קבוצת ישראלים בעלת מכנה משותף ספורטיבי (כמו ריצת מרתון, סקי, הליכה, אופניים או כל ספורט אחר) ובשילוב קבוצות כאלה מארצות אחרות היא התיירות של המחר. שאלו את אותם חובבי הסקי שחזרו משבוע גלישה במדרונות האלפים, או את רוכבי האופניים שחזרו מהרי הפירנאים או את משתתפי מרתון ברלין. החוויה, הריגוש, יצר ההרפתקנות, ה'יחד' הם מתכון ליצירת מוצר תיירותי אטרקטיבי להמונים. תיירות הנופש הרגילה - יפוג תוקפה בקרוב, ובעתיד היא תמשיך להיות אטרקטיבית רק לנופש משפחתי עם הילדים. להשתזף או לאכול כל היום במועדוני 'הכול כלול' זה לא בריא ולחזור כל הזמן לאותם מקומות זה משעמם.

אין תשתית של מתקני אימון ומלונות ספורט
כאן אנחנו בתחילת הדרך, או ליתר דיוק היינו בכיוון הנכון בעשור הקודם, אך בשל נסיבות בלתי צפויות בתחילת שנות האלפיים (בעיקר האינתיפאדה הראשונה) חלה נסיגה עד לנקודת האפס כמעט. רק בשנים האחרונות חלה התעוררות מסוימת, ובמשרד התיירות הבינו כי אחד האמצעים הטובים ביותר למשוך תיירים לארץ, אפילו התנאים הסביבתיים פחות טובים, הוא תיירות הספורט. כל תחרות או קונגרס בנושא ספורט שפעילי הספורט שלנו מצליחים לארגן בארץ מביאה בעקבותיה לא רק את המשתתפים אלא לעתים גם את בני משפחותיהם.
אבל הבעיה איננה ביטחונית בלבד. המדינה חסרה תשתית ראויה של מתקני אימון ושל מלונות ספורט הצמודים להם, ובלי זה לא יהיה ספורט וודאי שלא תיירות ספורט. באירופה לעומת זאת - המערבית והמזרחית כאחד - אין מדינה ללא תשתית הולמת של מלונות הצמודים למתקני ספורט ברמה הגבוהה ביותר. אלה מותאמים לכל דרישה ולכל רמה של מתאמנים - חובבים ומקצוענים.
שלא יובן כאן שאין ביקוש למחנות אימון מסוג זה בארץ. בחודשי החורף הקרים הספורטאים האירופים מחפשים מקומות אימון נוחים כמו בישראל, אבל בגלל חוסר בתשתיות מתאימות, במקום להגיע אלינו הם מביאים פרנסה לשכנינו מקפריסין, מיוון ומטורקיה.
מה בכל זאת מנסים לעשות? שַיִט הוא הענף החזק ביותר שלנו, וישנן גם תשתיות ראויות. העיר חיפה קיבלה על עצמה לארח את אליפות העולם בשיט מפרשיות דגם 420 בחודש יולי 2010 ותל-אביב את אליפות אירופה בגלשני רוח ביוני 2009 - הישג בלתי מבוטל והכרה בישראל כמעצמה בין-לאומית בספורט זה. הפתעה לטובה היתה הבחירה באיגוד האופניים הישראלי לארגון אליפות אירופה לאופני הרים בחיפה בקיץ 2010. אלו הם אירועים ספורטיביים 'נטו', אך נלווה אליהם גם ארגון התיירות: מלונות, הסעות, קבלת אורחים, ארגון טיולים לאורחים, ייעוץ תיירותי ועוד.
ובכל זאת אלה דוגמאות של ארגון תחרויות ולא מחנות אימונים, שבתנאים אחרים היו עשויים להביא לכאן מאות ספורטאים בענפי ספורט שונים מכל רחבי העולם.

מובן שכל תחרות ברמה בין-לאומית חייבת להיות מבוצעת על-ידי שני גופים מקצועיים - זה המארגן את התחרות ואחר העוסק בהיבט התיירותי. שיתוף הפעולה ביניהם חייב להיות הדוק כדי לתת מענה מושלם לספורטאי/תייר ולמלווה/תייר ברמת המידע, השיווק והפרסום הן בשלב שלפני האירוע והן במהלכו ולאחריו. האורח חייב כמובן לצאת מרוצה מהארגון הספורטיבי ומשירותי התיירות כאחד.
אצלנו, לעומת זאת, ישנם גופי ספורט שרוצים לחסוך בעלויות ומבצעים את שני הדברים יחד, ובסופו של דבר שכרם יוצא בהפסדם. אם שיתוף הפעולה והמודעות של גופי הספורט ומשרד התיירות יעלו אנו צפויים לשיפור משמעותי בתיירות הספורט בשנים הקרובות.

נספחים


תחרות הגראן-פרי בחולון
דוגמה ייחודית לשיתוף פעולה לעידוד תיירות הספורט אצלנו היא אירוע הספורט בעל הרמה הגבוהה ביותר בארץ, המתקיים זו השנה השמינית - תחרות הגראן-פרי בהתעמלות אמנותית בחולון (קודם לכן היתה זו תחרות בין-לאומית לא מחייבת). לאירוע המרשים הזה מגיעות בקביעות אלופות אולימפיות, אלופות עולם ומתחרות נוספות ברמה גבוהה ביותר; בסך-הכול בין 120 ל-180 מתעמלות, מאמנות ושופטות מיוֹתר מ-20 מדינות. כל זאת בזכותה של עיריית חולון, המשקיעה מאות אלפי שקלים באירוע (בחלקו הקטן גם נותני חסות), ובזכות העומד בראשה, מר מוטי ששון, והמועדון העירוני בהתעמלות אמנותית - שיצרו במהלך השנים קשרים עם מאמנות ומתעמלות ברחבי העולם.
השילוב שבין מתן פרסים כספיים למנצחות, המסגרת המחייבת של הגראן-פרי, צבירת הנקודות של התחרות הספציפית הזו, הטיולים המוצעים לכל המשתתפות בתום התחרויות והאירוח הלבבי והחם - כל אלה מעודדים אותן לחזור ולהגיע שוב ושוב לתחרות בחולון.


שיווק מרתון טבריה
ניצנים ראשונים לשיתוף פעולה מסוג זה ניתן לראות גם אצל המארגנים של מרתון טבריה הבין-לאומי, שיצרו שיתוף פעולה בין עיריית טבריה, איגוד האתלטיקה וחברת תיירות מובילה בתחום זה. (ראה בהמשך) המטרה - הגדלת מספר המשתתפים במרתון מהארץ ובעיקר מהעולם. אין שום סיבה שלאירוע אטרקטיבי כזה, הן מבחינה ספורטיבית והן מבחינה תיירותית, לא יגיעו מאות רצי מרתון מחו"ל. הספורטאים/תיירים האלו הם תיירים 'שבויים' שמחפשים הרפתקאות חדשות, ואנחנו צריכים להגיע אליהם ולמצוא את הדרך לשכנעם לבוא. לשם כך נדרשים אמנם תקציבי שיווק, אך אם אנחנו מצליחים להביא אלפי ספורטאים יהודים מכל העולם להשתתף במכביה, אין סיבה שלא נצליח לשכנע מאות לרוץ מרתון באתר הקדוש לנוצרים והכי נמוך בעולם.

 

 

סגור