יוצאים לקרב

| שתף |

"דמיינו מצב שבו האיראנים ואנחנו יוצאים למלחמה. אלא שהמלחמה לא נערכת בשדה קרב אם כי באצטדיון האתלטיקה של בושהר או הדר יוסף. הגנרלים הם המאמנים והחיילים הם הרצים. השימוש בטילים בליסטיים אסור. במקום זאת הנשק הוא גופייה מנדפת זיעה ונעלי ריצה". אילן גולדמן כותב על הקרב הדמיוני, בכתבה הבאה.

תאריך: 28/11/10, מאת: אילן גולדמן

שעות לא רבות לפני שתחקיר זה היה מוכן, קראתי מאמר קטן, שסיפר על ההתרחשויות במשחקי אסיה באתלטיקה, אשר נערכו בסין. מבט חטוף על התוצאות והמזרחן שבי "נדלק". רצים מערב הסעודית, קופצים לגובה מירדן, אצנים עיראקיים. לא יכולתי להישאר אדיש. העובדה שכיום אני רץ תחרותי רק ליבתה את החשק. אז התחלתי לחשוב ולחשוב על איזו מדינה אני הולך לכתוב, ושוב איראן עלתה בגורל. המצב הביטחוני המתוח עם איראן, וביקורו של אחמדיניג'אד באזורנו לא מזמן היוו קטליזאטור לבחירה. שלא תטעו בנימה, אינני מזלזל באיראן.

שלושת האנשים שבטח עוקבים אחרי הכתבות שלי, בטח הבחינו שממש לא מזמן ערכתי תחקיר קטן על הישגיה של איראן בתחום מרוצי האופניים. המסקנה הייתה, באופן שאולי יפתיע אתכם אך לא אותי, כי אנו מפגרים אחרי האיראנים בכל מה שקשור לרכיבה תחרותית. האיראנים אוהבים ספורט ומשקיעים בו יותר ממה שאנו חושבים.

כדי להיכנס לרוח הכתבה דמיינו מצב שבו האיראנים ואנחנו יוצאים למלחמה. אלא שהמלחמה לא נערכת בשדה קרב אם כי באצטדיון האתלטיקה של בושהר או הדר יוסף.
הגנרלים הם המאמנים והחיילים הם הרצים.
השימוש בטילים בליסטיים אסור. במקום זאת הנשק הוא גופייה מנדפת זיעה ונעלי ריצה.
.
לפניכם תוצאות דו הקרב שלנו עם המדינה שאנו כל כך אוהבים לשנוא.
.

ריצת 100 מטר

איראן - עבדול רארף סארר אלוף ושיאן איראן ב-60 מ' קובע בשנת 2003 במהלך גביע הונבד בבודפשט תוצאה של 10.29 שנ'. רארף הוא חלק מדור איראני צעיר המהונדס על ידי המדינה למען מטרה אחת: ניצחון בכל מקצי הריצות הקצרות של משחקי אסיה שיערכו בטהראן שנה לאחר מכן. האיראנים עומדים במשימה שהציבו לעצמם.

ישראל- אלכס פרחומובסקי ממכבי ראשון לציון קובע בשנת 1999 בסביליה תוצאה של 10:20 שנ' וגורם לנו לפתח תקוות. הבחור הצעיר משאיר את חותמו על ספרי ההיסטוריה של ענף הריצה וקובע תוצאה ממנה אף רץ עוד לא ירד.

פתחנו את המערכה נגד האיראנים בניצחון מוחץ. בישראל, כמו גם באיראן, עוד לא קמו הרצים שישברו את תוצאות קודמיהם.

 

ריצת 200 מטר

איראן –סיג'ד האשמי נער בן 17 בלבד, קובע השנה שיא לאומי עם תוצאה של 21:11 שנ' באליפות אסיה לנוער בהאנוי וייטנאם. יש משהו מדהים בבחור הצעיר. מעבר להיותו אצן מצטיין האשמי הוא רוכב אופני כביש מחונן ונחשב לאחת מהתקוות של ארצו גם בתחום זה. מעניין לראות איך זה יסתדר.

ישראל –דימיטרי גלושצ'נקו, אלוף אוקראינה היהודי שהובא כרכש זר בגיל 28 הישר למכבי תל אביב, מחזיק בשיא של 20:86 שנקבע בזהולמרודה שבגרמניה. גלושצ'נקו כבר קבע תוצאה של 20:75 שנ' אך זו לא נחשבת כשיא הישראלי. גלושצ'נקו עבד קשה ובשנת 2010 הגיע לחצי הגמר באליפות אירופה בריצה ל-100 מ'.
אין מה לעשות, כשמביאים אלוף אוקראיני בן 28, אין ספק שרוכב אופניים איראני בן 17 לא יוכל לו.
זוז מהדרך ילד ותן לילדים הגדולים לשחק. עוד ניצחון לישראל.

ריצת 400 מטר

איראן – ריזה בוזר בן ה 23 קובע בשנת 2007 תוצאה של 46:37 שנ' בגרנד פרי של טהראן (יש דבר כזה) וכובש את השיא הלאומי. הבחור מצליח להעיף את 72 הק"ג שלו ולסיים במקום הראשון. ריזה נחשב גם לרץ שליחים מחונן ואף השתתף באולימפיאדת בייג'ין 2008.

ישראל –נאור גרין המתגייר הניגרי/ישראלי מפספס את ריזה במעט עם תוצאה של 46:59 שנ' שנקבעה על אדמת המולדת בשנת 2004. נאור גרין הוא סיפור מעניין. הוא התחיל קריירת ריצה בשנת 2002 לגמרי במקרה לאחר ששיחק כדור-סל כתחביב. כיום הבחור בן 36 והוא אחד מהחשודים בפרשת "העוקץ הניגרי", בה על פי החשד נהג להתקשר לקשישים בארה"ב ולסחוט מהם כספים במרמה.

לא פלא שריזה בוזר נותן לנו בראש. הוא צעיר אשר עובד קשה ומתקדם לאט ובבטחה ולעומתו נאור, טוב נאור... מעדיף להתרכז בקריירה שונה הכוללת שיחות חוץ רבות.
הפסדנו במערכה אך אנחנו לא מתכוונים להפסיד בקרב.

ריצת 800 מטר

איראן – הגיבור הלאומי והרץ המצטיין של המדינה, סייד מוראדי משיג תוצאה של 1:44.74 דק' והופך בין לילה לגיבור לאומי במדינתו. זה קורה במשחקי אסיה 2005 שנערכו בקוריאה. כל העיתונים מדווחים,
הנשיא מברך והתקשורת נרגשת מהכוכב הצעיר.

ישראל- תוצאתו של עוז כץ המיתולוגי ממכבי קרית-ביאליק (שספק אם קיימת היום) עומדת על 1:47.8 דק' ונקבעה לפני שנים רבות (1983) בקובלנץ גרמניה. התוצאה מכניסה את עוז להיכל התהילה של איגוד האתלטיקה הישראלי וטרם קם היורש שישבור אותה.
בקטגורית ה 800 מטר, כפי שעינכם רואות, ידה של איראן על העליונה ועדיף שלא נתעסק איתה פן ניכווה ברותחין ולא בצוננין.

 

ריצת 1500 מטרים

איראן - שוב פעם שלום לאדון סייד מוראדי. כשהבחור היה בן 19 בלבד (2002), הוא קבע תוצאה של 3:38.80 דק' בבירה טהראן, ועשה את הנשיא חתאמי אדם מאושר. לפני מספר ימים, במהלך משחקי אסיה הבחור בן ה-27 קבע שיא לאומי חדש שעומד על 3:37.09 דק' . העם האיראני מצפה לראות מה לילד הפלא יש עוד להציע.

ישראל - גזצ'או שלנו, בשנת 2009 , כשהוא בן 34, עוצר את השעון על 3:40.90 דק' בבאודן הולנד, ושובר את השיאים הקודמים, שגם ככה היו שלו אחרי ששבר את התוצאה של איתי מגידי מ -2003 . הפעם, העיתונות לא נשארת אדישה לענף וכולם מדברים על השיאים החדשים של גזצ'או. גל של אנרגיות ותקוות חדשות שוטף את ענף האתלטיקה.

למרות האופטימיות זה לא מספיק. לצערי, גם בריצת ה-1500 מ' האיראנים מאיימים וחזקים. הם נתנו לנו קצת בראש. אולי יהיה יותר מזל בסיבוב הבא.

ריצת 5000 מטרים

איראן – שנת 1995 אליפות העולם מתקיימת בגוטנברג שוודיה. רוחות קלות מנשבות בזמן שהרץ האיראני הבכיר חמיד סייאדי קובע תוצאה של 13:53 דק' וקובע שיא לאומי חדש. השיא לא מספיק לו בכדי להגיע למקצה הגמר והוא חוזר מאוכזב לארצו.

ישראל - גזצ'או שוב מציל את המצב במהלכה של שנה פנטסטית, כשהוא מנפץ את שיאו בן ה-35 שנים של יובל וישניצר, וקובע תוצאה של 13:31.45 דק'. לצערנו, גם תוצאה זו אינה מספיקה בכדי להשיג את הקריטריון לאליפות עולם.

בקטגורית ה5000 מטרים אנחנו פשוט "מעיפים" את האיראנים לכל הרוחות. המסקנה, אם יש בעיות, קוראים לגזצ'או.

ריצת 10,000 מטרים

איראן - חוזרים למיודענו חמיד סייאדי אשר קובע במשחקים האולימפיים שנערכים באטלנטה תוצאה לא ממש איכותית (הלוואי עלי) של 29:22 דק'. תוצאה שכזו לא הייתה מכניסה את אדון סייאדי אפילו לרשימת 15 הגדולים בריצות 10,000 בישראל.

ישראל - יוסף גזצ'או הקטלני בא שוב ושבר שיא ותיק ומכובד. גזצ'או שבר את השיא הישראלי בן 26 השנה של אריה גמליאל שנקבע ב-1984. השיא נקבע בחודש אפריל האחרון ועומד כעת על 28:37 דק'.

בתחום ה10,000 מטר במקרה של קרב אין אפילו צורך להזעיק את גזצ'או ממיטתו. כלים כבדים כמו טסמה מוגס, היילה סטאין ואיתי מגידי יכולים לסיים את העבודה ולהשאיר את האיראנים מתחננים שלא נרמוס אותם.
 

מרתון

איראן - חוסיין בהדוי קובע בשנת 2002 במהלך יום קיץ חם במרתון משהד תוצאה של 2:28 שעות.
תוצאה זו מספיק טובה בכדי להכניס אותו לראש הרשימה בארצו. אבל, אפילו ביחס לתוצאות מרתון במדינות המזרח הקרוב היא נחשבת עלובה למדי.
השיא העיראקי עומד על 2:21 שעות ,הירדני על 2:18 שעות, לבנון 2:20 שעות, לוב 2:13 שעות, טורקיה 2:10 שעות, סוריה 2:26 שעות, קטאר 2:07 שעות, מצרים 2:19 שעות.

ישראל - ביחס למה שקורה מסביבנו אנחנו ממש לא רעים. את האיראנים סטאין לוקח בהליכה עם ה 2:14 שעות שלו ממרתון ונציה.

ככל שהמרחק עולה האיראנים משתפנים. שם צריך לתקוף וחזק. דב קרמר (המשתייך לקטגוריית 45+) היה יכול בעצמו לחסל את בהדוי ללא בעיה לאחר התוצאה המדהימה שלו מברלין (2:25 שעות).


לסיכום


100 מטר- ישרל
200 מטר-ישראל
400 מטר-איראן
800 מטר-איראן
1500 מטר- איראן
5000- ישראל
10,000-ישראל
מרתון-ישראל

תוצאה סופית: 5-3 לטובתנו

אם הקרב היה נערך היום היינו לוקחים בגדול. מה שמעניין בכל הסיפור הוא שניתן לראות שמלבד הריצות הבינוניות לאיראן אין שום כלי נשק להעמיד מול התותחים שלנו. נכון אנחנו לא מעצמת ריצה עדיין. אך מנחם לפחות לדעת שאנו נמצאים נעל אחת לפני אויבתנו המושבעת איראן. רק חבל שדו הקרב לא באמת יהיה בהדר יוסף ולא ייזרקו בו נעליים.

 

סגור