מרתון טבריה ה-33

| שתף |

לאור התוצאות שהושגו בשנה שעברה עשה מרתון טבריה צעד נוסף לעבר המרתונים האיכותיים בעולם. השנה היתה קפיצת מדרגה בהיקף הכמותי,כשקרוב ל1200 רצים סיימו את הריצה. החום הכבד שיבש את ציפיות המארגנים לשחזור התוצאות של המנצחים וההצגה המדהימה מהשנה שעברה.

תאריך: 01/02/10, מאת: אריק קוקס, גליון מס. 144

מרתון סובב כנרת ה-33 בטבריה הגשים סוף סוף את חזון 1000 הרצים בריצת מרתון. זמן רב חיכינו לזה. למעשה, הוא עמד להגשים את עצמו כבר במירוצים קודמים, ובשנה שעברה ייתכן שאף היינו פורצים את המחסום הזה, אלא שמבצע 'עופרת יצוקה' גרע מהרשימה כ-150 רצים פוטנציאליים, ושוב לא הגענו למספר הנכסף. השנה התגשם החזון, לא באומדן ולא בהערכה ואף לא ברישום רצים שבסופו של דבר אינם מתייצבים לזינוק. בתום ריצת המרתון השנה נרשם שהרץ האחרון הגיע למקום ה-1193! עתה לא נותר למארגני המירוץ אלא להציב רף נוסף - השתתפות של 2000 רצים במרתון, והחל בשנה הבאה יתחיל המסע להגשמת החזון.

היעדרו של שחקן חשוב
המעבר להיקף של יותר מ-1000 רצים מסמן את השתלבותו של מרתון טבריה ברשימה מכובדת של אתרי מרתון בינוניים הנחשבים בעולם. מובן שמרתון אינו נמדד רק בהיבט הכמותי שלו, ואין ספק כי המירוץ בטבריה - על-פי כל מדד - ניצב בשורה הראשונה של המרתונים האיכותיים בעולם (בוודאי על סמך התוצאות שהושגו במרתון ה-32). גם השנה הוזמנו להשתתף בו מספר ניכר של רצי איכות קניאתים, שנתנו תקווה להצגה חוזרת של התוצאות המדהימות שנקבעו במרתון אשתקד. הרצים הקניאתים הגיעו לארץ, נישאים על גלי הצלחתו המסחררת של המירוץ בשנה הקודמת אלא שהפעם, למרבה הצער, נפקד מקומו של אחד השחקנים החשובים במירוץ, שהיה לו חלק לא מבוטל בתוצאות האיכותיות מן השנה שעברה - מזג האוויר. בשנה שעברה התברכנו במזג אוויר אידיאלי, אבל השנה 'התיישרה' הסטטיסטיקה המטאורולוגית וגמלה למשתתפי המירוץ בטמפרטורות גבוהות במידה ניכרת מן הממוצע לעונה זו באזור הכנרת. עובדה זו היתה כאבן ריחיים על צווארם של המשתתפים, ואיש מהם כמעט לא הצליח לשפר את שיאו האישי. כולנו תקווה שהדבר לא ירפה את ידיהם (רגליהם ליתר דיוק) של הרצים - המקומיים והזרים, מלהמשיך ולהשתתף בריצות המרתון בטבריה גם בשנים הבאות.

מוצ'רו: פתיחה רצחנית
למרות החשש המוקדם למזג אוויר שרבי לאורך המסלול הצהיר ערב המירוץ הקניאתי ליאונרדו מוצ'רו, מנצח המירוץ ה-30 וה-31, כי בכוונתו 'ללכת' במלוא כוחו על שבירת שיא המסלול - 2:08:07 שעות. מיד בהינתן אות הזינוק הדהים מוצ'רו את כולם בפתיחה רצחנית: הוא גמא את המסלול בקצב בלתי נתפס המתאים לשבירת השיא העולמי. באזור קיבוץ דגניה חלף מוצ'רו על פני נקודת ה-10 ק"מ בזמן של 29:04 דקות, כאשר רץ נוסף, אדווין קואץ', מנסה להיצמד אליו. את נקודת חצי המסלול, ליד קיבוץ עין גב, עבר מוצ'רו בזמן פנטסטי של 1:01:48 ש' - שיפור של 35 שניות(!) לשיא הישראלי הבין-לאומי במקצוע זה ועדיין בקצב טוב יותר מן השיא העולמי. לאדווין קואץ' נרשם כבר פער ממוצ'רו, אם כי גם הוא חלף על פני נקודת חצי המרתון בזמן מצוין (1:02:35). למרות הקצב המסחרר צדה את העין דווקא קבוצת רצים - סיימון קאריוקי, לורנס קיפטו וג'והן קיפקוריר, שבחרה להתנהל בקצב אחיד ושפוי יותר. הם עברו את נקודת חצי המרתון בזמן של 1:04:54 ש'.

מדהירה לזחילה
כידוע, את הקלפים בריצת המרתון בוחנים בקטע הקריטי - הק"מ ה-30 עד 35, וכאן כבר מצאנו האטה בדהירתו של מוצ'רו. זמנו בנקודת ה-30 ק"מ - 1:29:32 ש', העיד עדיין על קצב טוב יותר משיא המסלול (אדווין קואץ' שמר אף הוא עדיין על קצב מהיר בנקודת ה-30 ק"מ - 1:30:48 ש'), אך הקצב המואט של מוצ'רו בישר כי 'אין ארוחות חינם', וכי הוא משלם, וביוקר, על פתיחתו המהירה מדי. בק"מ ה-37 תש כוחו והוא נשבר באחת ועבר לקצב של זחילה. בשלב זה כבר היה ברור כי המנצח יבוא מקרב הרצים שבחרו לרוץ בקצב שמרני. ואכן, סיימון קאריוקי ניצח במירוץ - 2:11:10 ש', ומטרים ספורים אחריו חצו את קו הגמר לורנס קיפטו (2:11:16 ש') וג'והן קיפקוריר (2:11:23 ש'). אדווין קואץ', שנסחף לקצב המטורף של מוצ'רו, סיים רביעי בזמן טוב (2:11:38 ש'), בעוד מוצ'רו עצמו זוחל לקו הסיום. תוצאתו (2:18:53 ש') דירגה אותו במקום ה-11 בלבד. יש להדגיש שהמשלחת הקניאתית היתה כה דומיננטית במירוץ, עד שרק במקום ה-13 מצאנו רץ ממדינה אחרת (אתיופיה).

מוצ'רו ניסה לספק הסברים לחלוקת הקצב התמוהה, וטען כי רוכב אופניים אלמוני נתן לו משקה בלתי מזוהה, שגרם לו לבחילה ושיבש לו את הריצה, אולם נראה כי מדובר בתירוץ מאולץ בהתחשב בקצב המטורף שהוא עצמו הכתיב. סביר להניח כי הוא פשוט נכנע לחלוקת הקצבים הלא הגיונית שלו עצמו, כפי שהשתקף מן האטה ההדרגתית מה-ק"מ ה-30 ואילך. מארגני המירוץ, ש'פינטזו' על תוצאה דמיונית בסיום המרוץ, התהלכו חפויי ראש, ואולם בסופו של דבר ראוי לזכור כי ארבעה רצים ירדו מגבול 2:12 ש', ויחסית לתנאים ששררו במסלול מדובר בהישג מכובד ביותר. זמנו של קאריוקי מדרג אותו במקום השמיני בכל הזמנים בריצות המרתון בישראל.

אין מחליפים ראויים
גם בקרב הרצים הישראליים התפתחו ציפיות לתוצאה יוצאת דופן של זוהר זמירו (רצי אורן השרון). זמני הביניים שלו ב-10 ק"מ (32:45 ד') ובחצי המרחק (1:08:46 ש') הצביעו על קצב של מתחת ל-2:18 ש', ואולם ככל שנקפו הקילומטרים 'התיישרו' הציפיות. בסופו של דבר זמירו הוכרז, לראשונה בחייו, כאלוף ישראל במרתון, ואולם מצב רוחו במסיבת העיתונאים העיד כי היה מאוכזב ביותר מן הזמן שקבע - 2:28:51 ש'. נועם-חי פרחי דורג במקום השני, המכובד מבחינתו, אך גם הוא ידע כבר תוצאות טובות יותר בעבר. למקום השלישי הידרדר אסף בימרו (2:31:33 ש'). לבימרו לא היו, לכאורה, יריבים ראויים בריצה זו, והוא היה אמור לנצח בנקל, ואולם נראה כי זמנה של השלישייה המופלאה (סטאין, וודג' ובימרו), נמצא כבר מאחוריה, ולמרבה הצער טרם נמצאו להם יורשים ראויים. שוב חזינו בתופעת ה'בור' המפורסמת והידועה לשמצה, דהיינו פער גדול מאוד בין צמרת הרצים הישראלים לעמוד השדרה של רצי הדרג השני. אלא שתופעת ה'בור' הוחרפה השנה, כיוון שבשנים הקודמות עדיין מצאנו רצים בתוצאות של 2:30 ש' פלוס. בשנה זו, אחרי שלישיית המנצחים הופיעו הישראלים בקו הסיום רק לאחר 2:40 ש' ומעלה (למעט מלקוט ומאמו).

אמילי צ'פקמוי, אף היא מקניה, ניצחה בקרב הנשים באופן ברור ובהפרש גדול מכל יריבותיה. היא פיתחה קצב שפוי ושלילי (החצי הראשון ב-1:18:45 ש' וקצת פחות מ-1:18 ש' בחצי השני), כדי לקבוע 2:36:41 ש' (מקום רביעי בכל הזמנים בתולדות המירוץ). לוריס מנדלוביץ אמנם לא קבעה שיא אישי, אך בתנאי מזג האוויר החריגים היא מצאה עצמה מאושרת לזכות לראשונה בחייה בתואר אלופת ישראל - 2:58:50, תוך שהיא מונעת מאלופת אשתקד, ארנה בלאו (3:04:59 ש'), תואר שלישי. הרחק מאחור דורגה ורד אופיר במקום השלישי (3:20:21 ש'), ואף היא כבר ידעה תוצאות טובות יותר בעבר.
בפועל, ככל שמדובר בתוצאות של אליפות ישראל במקצוע המרתון, לא חזינו בכל בשורה מרעננת. מקרב רצי הדרג השני (נשים וגברים), אף אחד לא התקדם לרמות איכותיות, ונראה כי ניאלץ להמתין עוד כמה שנים לרצים צעירים יותר המתמקדים כיום בריצות למרחקים קצרים יותר (בריהון וטסמה), או בנשים - לשובן של שתי הוותיקות (אברמסקי ובחמנד) ולהצטרפות של אתלטיות צעירות יותר (אליאס וטיורי).
בקרב הוותיקים לא נוכל שלא להסיר את הכובע בפני רץ מדהים ובלתי נלאה - ציון נגר, שסיים ראשון בקבוצת הגיל 65-60, עדיין מתחת לגבול שלוש השעות - 2:59:45 ש'!

ריצת המרתון עמוסת המשתתפים הופכת את ריצת ה-10 ק"מ לריצה מכבידה ומיותרת לחלוטין. היא גזלה משאבים וכוחות ארגוניים ויצרה בעיות קשות בנקודות השתייה. השתתפותם הבלתי מתואמת של רצי צה"ל יצרה מחסומים אנושיים במהלך הריצה, שהקשו על הרצים האיכותיים לפתח קצב ראוי. נראה שמוסכם על הכול שהריצה ה'קצרה' במתכונתה הנוכחית סיימה את יעודה ויש לקיימה (אם בכלל) בדרך אחרת.

לסיום - נשוב אל מזג האוויר. החום המכביד השנה בא מתוך הסתברות למזג אוויר טוב בשנה החולפת. נקווה כי ההסתברות תמשיך 'לעבוד' לטובתנו בשנה הבאה, ושוב אפשר יהיה לחזות בתוצאות משופרות ולשבירת שיאים אישיים.
להתראות במרתון ה-34!

 

 


 

סגור