יין וריצה – הילכו שניהם יחדיו?

| שתף |

הרהורים ברוח חג השבועות על ארץ זבת חלב ודבש ועוד... או יין וריצה – הילכו שניהם יחדיו?

תאריך: 01/06/14, מאת: שמרית גוטמן-עידן

ימים של סוף אביב מפכים בארצנו הקטנטונת והמזרח תיכונית, סוף עונת התפוזים והפרגים. אני רצה בשדות המוריקים ונפעמת שוב מגוש אדמדם שמגיח באופק – חלקת שדה זרועה בפרגים שצבעם כדם עם לב שחור קטנטן. אני חושבת על הטוב הזה. על החדווה לקום עם שחר כדי לנוע במרחבים הללו. הגוף הבריא. הנפש ההומייה. לעת ערב לאחר שקיעה ועם תום ה"ההרדמות" של הקטנות שלי אני חולצת פקק של שעם ומתמסרת לאדום מסוג אחר. לא נזיד עדשים כי אם יין משובח מיקבי ארצנו הברוכה, זבת החלב, הדבש והגפן...

זהו זמן להרפיה של הגוף והנפש. זמן למחשבות. הלב שלי, לב קטן כאגרוף כף ידי המחוספסת והיבשה, לא מפסיק לעבוד. אמנם פעימותיו אינi דחופות ומהירות אך הוא גועש, סוער. היין קצת משקיט ומשמח. אומרים שגם מיטיב הוא עם הלב. קצת כמו הריצה.
ניגודים משלימים. זו דורשת מאמץ כביר כדי שהוא, הלב, ידע לעבוד בכוח, ובמרץ גם כשקשה ומעייף בחוץ. והוא בעינוגים וחנופה משיג לו את השקט של הלב, כך בהחלקה שקטה ונעימה במורד הגרון. כמו ין ויאנג הם מהלכים עמי ומלווים אותי. ואני אינני מתנגדת לו לזו ולא לזה.
וכי למה לי?!

אז מה בין ריצה ובין יין וביני (ושיישאר בינינו, טוב?!)?
אני רצה, ושוטה וגם שותה. הכול מבחירה גמורה וללא כפייה. אני נהנית ולעיתים גם סובלת. לעיתים בו-זמנית. ויש בכך מבחינתי עדות לכוח המוזר של החיים לענג ולהכאיב. קצת כמו שריר תפוס וגוף כואב אחרי ריצה של מרתון, או כאותו סחרור וחמרמורת קלה לאחר ליל של התמסרות לאדמדם-ארגמני המפתה.
אז ריצה ויין ועם אפשר חריץ גבינת עיזים צהבהבה ואלומה של שיבולים...
ותאמרו לי עכשיו מה, מה יש לו לאדם להלין?
שבועות – חג הקציר – צאו לרוץ במרחבי השפלה, בנגב, בחמוקי יהודה, בגלבוע, בגליל, בעמק יזרעאל.  צאו וראו כמה יפה ונהדרת ארצנו הקטנה. פנקו את עצמכם ב"טנא" ממיטב תנובת המכורה והפקירו הטרדות של יום אתמול.

כמה המלצות לריצות ותנובות:

1. ריצה בנחל אלכסנדר, גבינות "משק יעקבס" ולחם מ"אגדת לחם" במושב כפר הרוא"ה.

2. ריצה בנחל בוקר – גבינות ויין מחוות קורנמל או חוות נאות מדבר

3. ריצה בשדות קבוצת שילר-גבעות מרר – קפה ומאפה משובחים ב"קפה רונה" בקבוצת שילר. 

4. ריצה ב"שביל חוצה גולן" – יין משובח וגבינות עיזים ביקב "פלטר" בקיבוץ עין זיוון. 



חג שבועות שמח!

 

שמרית גוטמן עידן
רצה בגוף ובנשמה, פסיכותרפיסטית (MSW) כותבת ומאמנת.

  • © Dasha Petrenko - Fotolia.com

סגור