לעזעאזל הספורט הזה

| שתף |

לאלו מביננו העוסקים בספורט באופן קבוע, והספורט הפך להיות חלק מאורח החיים שלנו, תמיד מגיע הרגע שבו אנחנו שואלים את עצמנו:"למה אנחנו צריכים את זה?" אלו מביננו שמתאמנים למרתון מכירים את הרגשת השובע מהריצה, ולמרות שאנחנו מאד רוצים להגיע ליום התחרות ולהצליח, בדרך צריך למצוא את הכוח להמשיך לרוץ. אז איך עושים את זה???

תאריך: 07/05/13, מאת: דפנה פרחי

שש סיבות לקום בבוקר ולצאת לריצה

1. קשה לצאת מהמיטה כאשר השעון מצלצל כל-כך מוקדם. אבל עם העבודה, המשפחה ושאר הסידורים שיש להספיק במשך היום, הבוקר הוא הזמן המושלם בשביל לצאת לריצה. בדרך כלל, אם המשכת לישון, אתה כבר לא תרוץ היום. לא חבל? אם הבוקר הוא הזמן היחיד שיש לך לצאת לריצה, נצל את הזמן בשביל זה, בטוח שהיום שלך יראה אחרת לגמרי אם כן תרוץ. אחרת המצפון כנראה יציק לך לאורך כל היום.

2. זמן איכות שלך עם עצמך - נצלו את הריצה כדי לחשוב על כל הדברים שבדרך-כלל אין לכם זמן להתעסק בהם. קבעו לעצמכם 3-4 פעמים בשבוע שאתם יוצאים לריצה קלה לבד ותגלו שאתם מספיקים הרבה דברים בזכות זה. הריצה היא כמו מדיטציה, זמן להירגע ולחשוב, ולהתחיל את היום הרבה יותר שמחים.

3. רק בריאות - כולם כבר יודעים שהליכה או ריצה במשך 40 דק' עד שעה הם המפתח לירידה במשקל ושיפור הכושר הגופני. 3-4 פעמים בשבוע יעשו את העבודה. אבל ככל שתבצעו יותר פעילות אירובית כמו ריצה, הליכה ורכיבה על אופניים, בקצב בינוני, כך תשרפו יותר קלוריות. כמובן שיש לצרוך מזון על פי תפריט מאוזן.

4. זמן איכות שלך עם חבר\ה טוב\ה- אם אין לכם מספיק זמן במשך השבוע כדי להיפגש עם החבר או החברה, קבעו לעצמכם ימים שבהם תיפגשו "להשלים פערים" תוך כדי פעילות גופנית. אין יותר יעיל מזה, גם איכות וגם בריאות.

5. אתה מתאמן לתחרות ובאמצע השבוע כבר ממש לא בא לך לצאת לעוד לריצה - בוא נגיד את זה ככה: יחד איתך נרשמו לתחרות עוד שש מאות רצים לפחות. בזמן שאתה מוותר לעצמך, מישהו אי שם מתאמן והוא כנראה יהיה זה שיעקוף אותך בסוף. אז קדימה, לתת עוד דחיפה קטנה. נסו לדמיין את עצמכם חוצים את קו הסיום.

6. אם לא בשביל עצמך, אז בשביל מישהו שחשוב לך - אם באמת אתה מרגיש שלא נותרה בך כל אנרגיה לצאת מהמיטה בשביל עצמך, כדאי שתחשוב על מישהו שהיה שמח אם בכל זאת תבצע את האימון, או שבאמת יהיה מאוכזב לשמוע שוויתרת לעצמך. זה יכול להיות המאמן, האישה, הבעל, הילדים, ההורים או החבר'ה בעבודה שתולים ציפיות גבוהות לגבי הריצה שלך. אבל בסופו של יום תזכור שאם יש כמה אנשים שהריצה שלך חשובה להם, אין סיבה שאתה תוותר על התענוג הזה.

לסיכום - כל ספורטאי חווה משברים בהם אין לו חשק לרוץ יותר. חשוב להקשיב לגוף ולראות אם באמת הספורטאי לא נכנס למצב של עייפות יתר, וגם יום-יומיים מנוחה יכולים לתרום המון, הן למצב הרוח והן למצב הגוף. אבל בסופו של דבר אנשים המסוגלים לעסוק בספורט לאורך שנים הם אלו שמוצאים מה שמניע אותם, ויודעים לשמור על הגחלת בוערת גם כשכבר ממש אין כוח. אז מיצאו את ההשראה שלכם וזיכרו שהתחלתם בכל זה כי אתם אוהבים לרוץ. עשו זאת באהבה כל יום, כאילו זאת הפעם הראשונה.
 

  • Victah Sailer / photorun.net

סגור