תחרויות, הטעיות, ושיפור ביצועים

| שתף |

האם "הכל בראש"? ישראל היילפרין מביא ממצאים מעניינים בסדרת כתבות בנושא

תאריך: 17/04/14, מאת: ישראל היילפרין

כל מי שעוסק בספורט נתקל בביטוי "הכל בראש" לפחות פעם אחת בחייו. אך מה אנו באמת יודעים על הבסיס לאמרה זו? על אף שקשה עד בלתי אפשרי להפריד בין הראש (מוח) לבין חלקים אחרים בגוף, בהחלט מצטברות עדויות המצביעות על החשיבות האדירה שיש למוח בביצועים גופניים.

בעבודה משנת 2012 שזכתה להמון תשומת לב, צוות חוקרים מאנגליה בדקו את ההשפעה שיש להטעיות על ביצועי רכיבה של ספורטאים מאומנים. תחילה, תשעה רוכבי אופניים מקצועניים ביצעו שתי רכיבות של 4 ק"מ בימים שונים. מטרת הרכיבה הראשונה הייתה להרגיל את הספורטאים לסביבת המעבדה, ואילו הרכיבה השנייה שימשה כמדידת בסיס לצורך השוואה עתידית. בהמשך ביצעו הספורטאים עוד שתי רכיבות לכאורה זהות בימים נפרדים, אך כאן העניינים החלו להסתבך. הוסבר לרוכבים שמטרת המחקר היא לבדוק את המהימנות של תוכנת מחשב חדשה בה מתחרים מול דמות ממוחשבת המוצגת במסך שמולם (ראו תמונה). נאמר להם שבשתי הרכיבות הבאות הדמות הממוחשבת מולה יתחרו, תבצע את המסלול במהירות המדויקות של רכיבת הבסיס שלהם. במילים אחרות, הדמות על המסך היא הם עצמם מרכיבה מספר 2. ואכן, באחת משתי הרכיבות שהתקיימו לאחר מכן הרוכבים התחרו מול עצמם (רכיבת אמת). אבל, וזה אבל גדול, ברכיבה השנייה הרוכבים התחרו מול עצמם בתוספת מהירות "קטנה" של 2% (רכיבת שקר). יש לציין שהסדר של שתי הרכיבות היה אקראי.

התוצאות עוררו המון עניין. רכיבת השקר הייתה מהירה ב-1% מרכיבת האמת ומהירה ב-1.7% מרכיבת הבסיס.
זה הכל ? חלקכם אולי תוהים, ובכן, בשלב הזה ראוי לציין שההבדל בין מדליית זהב למדליית כסף במקצים הנעים בין 1-4 ק"מ הוא בתחום ה-1%, ולכן בהחלט מדובר בהבדל משמעותי. זאת בפרט לאור העובדה שהמשתתפים בניסוי היו רוכבים מאומנים.

מדידות צריכת החמצן שהתקיימו במהלך הניסוי הצביעו על כך שמהלך רכיבת השקר המשתתפים עשו שימוש רב יותר במערכת האנרגיה האנאירובית לעומת רכיבת האמת והבסיס, אך מדידות החמצן עונות לנו על ה"איך", ולא על ה"למה".

אז למה בעצם הספורטאים רכבו מהר יותר ברכיבת השקר? בדומה למחקר המצוטט, גם מחקרים אחרים מלמדים אותנו שבמהלך פעילות גופנית עצימה עומדים לרשותנו מאגרי אנרגיה וסיבי שריר לא מנוצלים, אשר לעיתים קרובות איננו מסוגלים להפעיל. ניתן להניח שהמוח לא תמיד מאפשר לנו לנצל את אותם משאבים עד תום מסיבות שונות כמו מניעת פציעות ודלדול מוחלט של מאגרי אנרגיה. החדשות המעניינות הן שניסויים עדכניים כמו המחקר המתואר, מצביעים על כך שניתן להפיק יותר מן המשאבים הקיימים בעזרת טכניקות שונות הפועלות על המוח, ובכך לשפר את הביצועים. אז האם הכל בראש ? התשובה, כמו לכל שאלה מורכת, איננה חד-ערכית, אך הנתונים הקיימים מראים שהשפעת המוח על ביצועים גופניים היא מאוד משמעותית.

 

ישראל היילפרין (MSc) - חוקר במחלקה לקינטיקה אנושית Memorial University of Newfoundland

יעביר את ההרצאה "פסיכו-פיזילוגיה של המאמץ: היבטים מדעיים ויישומים" ב-22.5.14

 

מקורות

Stone, M. R., Thomas, K., Wilkinson, M., Jones, A. M., Gibson, A. S., & Thompson, K. G. (2012). Effects of deception on exercise performance: implications for determinants of fatigue in humans. Med Sci Sports Exerc, 44(3), 534-541
 

  • © lassedesignen - Fotolia.com

סגור