גלגולו של המרתון הישראלי - חלק ראשון

| שתף |

בעוד כחודש יוזנק מרתון טבריה. לקראת המרתון מוגשת לגולשים סדרה מיוחדת המספרת את ההיסטוריה בת 75 שנה של מירוצי המרתון בארץ-ישראל שהתחילה ב-4 במרץ 1933, בריצת יחיד מתל-אביב לנס ציונה ובחזרה. זהו מסמך נדיר המגולל את סיפורם של מירוצי המרתון שהתקיימו בארץ - החל באלו שלפני קום המדינה ועד למרתון טבריה האחרון.

תאריך: 10/12/12, מאת: אלישע שוחט מתוך מגזין עולם הריצה, גליון מס. 135

זה נגמר בשלוש שעות ועוד 47 דקות, אבל כמירוץ מרתון ראשון בארץ-ישראל, ב-4 במרץ 1933, התוצאה לא בדיוק היתה חשובה. לרץ יצחק גלסברג ולמארגני המירוץ היה יותר חשוב לסיים את ריצת היחיד הזו, אף שלא תירשם בדפי ההיסטוריה. בנסיבות מסוימות יכול היה המירוץ הזה להיחשב לחוקי (היום, ולא באותה תקופה), מאחר שגלסברג לא היה היחיד שפתח בה. היו רצים נוספים ששמם לא הוזכר, אלא שהם שימשו כמלווים מושכים.
הכתבה הקצרה חודשיים אחר-כך בעיתון 'הארץ' (10.5.1933) לא תרמה להבנת הסוגיה, וכך נותרנו עם הכותרת הבומבסטית "ריצת המרתון הראשונה בארץ" ומתחתיה הפירוט הבא: "בשבת (4 במארס) רץ חבר המכבי תל אביב גלסברג (תחת בקורת) (הכוונה כנראה להשגחה רפואית - א"ש) כראשון בארץ - בריצת מרתון. בשמונה בבוקר התחיל את המרוץ הנועז ועל שטח של חצי קילומטר נתלווה מאת 20 רצים מלווים ממכבי תל אביב, ואחר כך מאות רוכבי אופניים עם שעוני בקורת מדויקים. גלסברג רץ החל מן העיריה, להלן דרך מקוה ישראל וראשון לציון לנס ציונה. מכאן חזר בדרך הקודמת, ובלי מנוחה הגיע למקוה ישראל וסיים פה את המרוץ במצב רוח מרומם. את המרוץ של 42 קילומטר בערך עבר גלסברג בזמן טוב, היינו בשלוש שעות ו-47 דקות. במכבי תל אביב יש עוד כמה חברים המוכשרים לריצת מרתון. בקרוב יערך מרוץ קבוצתי בארץ".
גליל גלסברג, בנו של יצחק גלסברג, מספר: "אבי עשה את הקריירה שלו בקבוצת אתלטיקה יהודית ברומניה. במקביל שיחק כדורגל והתחרה במירוצי שדה למרחקים של 5000 ו-10000 מטרים. הוא עלה ארצה בשנת 1924 והיה חבר נבחרת ארץ-ישראל למכביה השנייה ב-1935".

המרתון הרשמי הראשון, ינואר 1934
חוקי או לא חוקי, המירוץ הרשמי הראשון נערך בינואר 1934, והיוזם היה העיתונאי ליפא לויתן. נקודת ההתחלה היתה ברחוב ביאליק בתל-אביב (בניין העירייה), משם עבר לרחובות נחלת בנימין, אחד העם, הרצל והמלך ג'ורג', ובהמשך למקווה ישראל, אזור, בית דגן, נחלת יהודה, ראשון לציון, נס ציונה ובחזרה. המזניק היה מאיר דיזנגוף והשופטים הראשיים היו צבי נשרי, דוד אלמגור ולנדברג.

בכתבה המשחזרת את הריצה ההיסטורית כותב היומון 'חדשות הספורט' (28.9.1962): המשתתפים היו: "מספר 1 - יצחק גלסברג [מכבי ובית"ר ת"א (כך במקור)], פועל בניין והיחיד שניסה לרוץ מרתון בעבר. בזמן המכביה הראשונה השתתף בריצת 5 ק"מ ולא הצליח היות והמרחק היה קטן בשבילו. גם במירוץ שדה שנערך בירושלים לא הצליח לסיים בין הראשונים. הרץ מספר 2 היה מרדכי כהן ממכבי תל אביב, מספר 3 אדם ילובסקי ממכבי נס ציונה, מספר 4 אליהו תדרי (בודד), מספר 5 אהרון ויסמן, חבר מועדון האיגרוף "בני ליאונרד", מספר 6 דב גינזבורג ממכבי חיפה, מספר 7 - וולטר פרנקל".
ליפא לויתן כתב על ולטר פרנקל (מתוך 'כול נוע', 25.1.1934): "ידוע ואין צורך להציגו. קיבל 7 פעמים את הצ'מפיונט האוסטרי בריצת 5 ק"מ, 10 ק"מ, 10 ק"מ מרוץ שדה, 3 ק"מ מכשולים. שלוש פעמים קיבל את אליפות העיר פראג בריצת 1500 ו-5000 מטר. בתור צ'מפיון אוסטריה לחם נגד ארצות שונות וביניהם צ'כוסלובקיה, אונגריה, יוגוסלביה, שויצריה, איטליה, צרפת, וברוב ההתחרויות רגלו היתה על העליונה. במכביאדה זכה במרוץ שליחים 1000X3 עם קבוצתו מהגיבור הצ'כוסלובקי (גולדשמיד, שורץ, פרנקל). הוא בא גם השני בריצת 10 ק"מ, אחרי ריין המפורסם ממכבי אנגליה (המנצח ל-10,000 מ' במכביה היה למעשה הדרום אפריקני הורוביץ', 33:01.1 - א"ש). בקרוס קאונטרי בירושלים בא פעמיים השני מבין קרוב למאה רצים. את ריצת המרתון עשה בפעם הראשונה".

'כול נוע' ממשיך וכותב: "...דרך רחובות תל אביב רץ הראשון גלסברג, אחריו גינזבורג. פרנקל נתן את הכבוד - לרוץ הראשונים דרך העיר - לטירונים. העוברים והשבים נעמדו למראה הרצים בחוצות... אליהו תדרי פסק מלרוץ בשדרות המלך ג'ורג'. הוא התאונן על דקירות בצד... פרנקל, אשר רץ בין האחרונים, מתפרץ לפני מקוה ישראל, עובר את הרצים ובמקוה ישראל הוא רץ הראשון. גלסברג רץ אחריו וגינזבורג השלישי. בדרך ליג'ור (הכוונה לכפר הערבי יאזור, כיום אזור - א"ש) מגביר פרנקל את מהירות ריצתו. הוא מתקדם למרחק רב לפני הרץ אחריו בחשבון שמא ירגיש רע. אזי יוכל להקטין את המהירות - יוכל לנוח עד שהבא אחריו יתקדם קרוב אליו. וברגע ה-41 עובר פרנקל את הכפר יג'ור. אחריו רצים במרחק מה אחד מן השני: גלסברג, גינזבורג, ויסמן, ילובסקי, ובמרחק רב ממנו כהן. בדרך מיג'ור לבית דג'ן הרגיש את עצמו אדם ילובסקי לא בפורמה. הוא התאמץ בכל זאת לרוץ הלאה, אך הרגיש רע והפסיק את הריצה. בדרך לנחלת יהודה... המלוים הגישו לרצים מים, מיץ תפוזים. פרנקל אכל בדרך הרבה סכר, ביסקויט ושתה מיץ. בעיקר הצטיין באכילה כהן אשר אכל בדרך יותר מתריסר תפוזים. גלסברג לא אכל מאומה ואף לא שתה מים במשך כל הריצה. את הרצים לוו חסידיהם רכובים על אפנים אשר נתנו לרצים מרץ. רב היה מספר המלוים של פרנקל אשר עודדוהו בקריאות שונות ובשירה. הצטינו בעידודם שני חבריו הטובים מרנץ ודניאל ברזילי... גם תלמידיו מהגמנסיה בה פרנקל מלמד התעמלות - לווהו. לגלסברג שרו מלוויו שירים רומניים. את גינזבורג לוה המאמן שלו - פיקי. את ויסמן - ראש הקלוב 'בני ליאונרד - המאגרף אמיל הידוע'".
שלושה סיימו את הריצה: וולטר פרנקל המנצח עצר את השעון על 3:16:04 (לפי גרסה אחרת: 3:19:04), אחריו הגיעו גלסברג וגינזבורג".

במהלך משחקי המכביה השנייה, בשנת 1935, נערך מירוץ מרתון, ככל הנראה במסלול קצר. שישה השתתפו בו והמנצח היה שטיינר, נציג יהדות ארצות-הברית (ללא זמן נקוב). הרץ הארץ-ישראלי הראשון, ברוך גינזבורג (מכבי חיפה), דורג רביעי.


ולטר פרנקל מלווה על אופניים (צילום באדיבות ארכיון מכון וינגייט)

אנחנו והעולם
בשנים ההן הפערים בין רצי המרתון הישראלים והרצים בעולם היו גדולים. בעוד אצלנו התוצאה הטובה בשנת 1934 היתה 3:16:04, בארצות-הברית כבר רצו 2:29:01 (ניקולסן), ובמרץ 1935 קבע היפני סוזוקי 2:27:49. רק באמצע שנות החמישים הצטמצם הפער - 2:39:55.8 של קהלני (56') לעומת 2:17:39.4 של האנגלי פיטרס (54'). בשנת 1958 ירדו 33 רצים בעולם מתחום 2:30 שעות, ואת התוצאה הטובה ביותר קבע הסובייטי סרגיי פופוב - 2:15:17. המאמן אנטוניו סנטורי גורס שהפערים בין ממוצעי הזמנים של הרצים הגדולים בעולם לאלו של הישראלים גדלו בכל זאת. לדבריו, עד לאמצע שנה זו 322 אתלטים ישראלים וביניהם 12 נשים ירדו משלוש שעות - 1198 פעמים. "ציון נגר (יליד 1950) ירד 30 פעם מגבול שלוש השעות, ואחריו מאיר יפרח - 25 פעמים".

המרתונים של 1956
שלום קהלני, הרץ הבולט של שנות החמישים

ב-2 באפריל 1956 נערך בחדרה מרתון חוקי למהדרין, הראשון במדינת ישראל. היה זה שלום קהלני ששוב שיפץ את לוח התוצאות.
מתוך 'חדשות הספורט' (4.4.1956 וגם 8.4.1956): "שלום קהלני, חבר הפועל חדרה, קבע ביום ב', האחרון של פסח, הישג מזהיר במרוץ מרתון כשעבר מרחק של 42.195 ק"מ ב-2:39:55.8. היה זה מרוץ המרתון הראשון בארץ לאחר הפוגה של 22 שנה. במרוץ שאורגן הפעם ע"י הפועל חדרה השתתפו 7 רצים, חמישה מהם סיימו את המרוץ. המתחרים: קהלני (הפועל חדרה), המועמד לניצחון, פועל פרדס בן 22, אתלט למרחקים החל מ-5000 מטרים ועד למרתון. יוסף לבנהיים, מורה להתעמלות, 30, הפועל קריית עמל, עם ותק של 7 שנות מרתון בהונגריה (שיאו האישי קצת יותר מ-2:50 שעות). נפתלי שטראוס, קיבוץ ניצנים, 26, עולה חדש מארגנטינה, השתתף בעבר בריצות שדה. מאיר לוי, הפועל עין הכרמל, בן 18, אתלט חדש מזה חצי שנה. אברהם קרומפלד (הפועל ר"ג), 18, נרשם למרוץ לפני שבועיים, עם ניסיון בריצות קצרות. שאול לדני (צה"ל), 20, ניסה את כוחו לפני כמה ימים בריצה למרחק 39 ק"מ. מנשה אדמוני (הפועל בת ים), 22, כדורגלן ואתלט פעיל, עד למרתון ניסה את כוחו במרוץ למרחק של 5000 מטרים".

הפתיחה של שלום קהלני היתה רצחנית. לאחר הקילומטר הראשון (3:15) ברח מיריביו כדי ליצור פער של 150 מטרים. דרמה גדולה לא התפתחה במרתון ההוא, ובנקודת ה-5 ק"מ הוא קבע זמן של 17:24 דקות, יתרון של קילומטר שלם לעומת דבוקה של שלושה מהמתחרים (לבנהיים, אדמוני, קרומפלד) עם 21:20 דקות. לאחר הקילומטר העשירי - קהלני 36:06, לבנהיים ואדמוני 44:50, שטראוס 45:40, קרומפלד 49:35 ולוי 50:02. מד המרחק לאחר ריצה בת שעה עמד על 16,230 מ', ולקראת השלמת 20 ק"מ, סמוך למושב עין אילה, החל קהלני את דרכו בחזרה לחדרה. את מחצית המרחק עבר בזמן של 1:18:11, ובשלב זה היה לו יתרון של 17:49 ד' על לבנהיים ואדמוני. בק"מ ה-32 פרשו שטראוס ולדני. הפתיחה הרצחנית, החולות של חדרה והעלייה התלולה לקראת הסיום האטו מאוד את קצב ריצתו של קהלני לקראת הפיניש (28:40 דקות בשבעת הק"מ האחרונים). בשעה 10.40 הוא סיים ב-2:39:55.8 ופתח בכך את החגיגות בחדרה. רק כשעה ורבע אחר-כך הגיע לבנהיים (3:53:58.2) ואחריו מנשה אדמוני (3:58:45.2), מאיר לוי (4:16:22.0) וקרומפלד (4:33:53.0).

הניצחון של קהלני, ששבר בקלות את השיא של פרנקל, הסביר את היותו רץ המרתון הבולט בישראל בשנות החמישים. הזמן היה מתחת למינימום האולימפי במלבורן (2:40). פרופ' שאול לדני, שהשתתף בריצה ההיסטורית ההיא, סיפר: "את הריצה יזמה וארגנה הפועל חדרה במיוחד כדי לאפשר לקהלני להשיג את המינימום לאולימפיאדת מלבורן. עוד שני אלמונים כמוני הגיעו לריצה ההיא דרך העיתון. המרוץ התחיל מהכניסה הראשית לחדרה על כביש חיפה הישן. רצנו לכוון חיפה במחצית הדרך הסתובבנו. איש לא חילק שתייה עם קצת אנרגיה (סוכרים) במהלך הריצה, ואז גם לא ידעתי על הצורך במשקאות. סבלתי גם מהתכווצויות שרירים ולכן הפסקתי בקילומטר ה-35".

כחצי שנה לאחר המרתון ההוא התקיימה עוד ריצת מרתון. ב'חדשות הספורט' (29.9.1956) דווח על שבעה רצים שהתייצבו לנקודת הזינוק, סמוך לתחנת הרכבת ברחוב ארלוזורוב בתל-אביב. שלום קהלני (לאחר ניתוח) ועוזי כהן היו צמודים. אחרי 10 ק"מ נטל אליהו קומאי את ההובלה (3 פעמים אלוף ישראל ובכלל זה האלוף הישראלי הראשון בריצת שדה ארוכה ואלוף המכביה), בזמן של 37 דקות, וקהלני בעקבותיו בהפרש של שתי שניות. ישראל אסולין (אלוף הקפת התבור הראשון, תשע אליפויות ישראל) היה שלישי, וכהן ירד למקום הרביעי. צבי ז'ק, שאול לדני ומאיר לוי השתרכו מאחור. בקילומטר ה-20 היה לקומאי 1:14 שעות, לקהלני + 16 שניות. לאסולין + 1:21 דקות ולכהן + 4:20 דקות. הסדר הזה נשמר עד לנקודת הסיבוב במכון וינגייט. בקילומטר ה-23 עקף קהלני את קומאי, ובנקודת ה-25 ק"מ רשם 1:32:33. אסולין וכהן נטשו בקילומטר ה-28. קהלני חצה ראשון בזמן של... כל אחד משעוני העצר של ששת השופטים הורה על זמן אחר, ולבסוף החליטו ללכת על הזמן של השופט נוביץ' - 2:41:26.4. עוזי כהן היה שני - 3:04:49.4. סיפר שאול לדני: "המירוץ התחיל במגורים (שאול המלך פינת דרך נמיר) בתל-אביב ועד פולג. עומס החום היה כבד והשעה היתה מאוחרת יחסית, וזה היה רע לרצים. במהלך הריצה נתנו לנו לשתות מיץ לימון והתחלתי להקיא. בשלב מסוים עברתי להליכה ואחר-כך המשכתי לרוץ. יריב אורן עצר לידי עם הרכב ואמר לי שאף אחד לא ימתין לי בנקודת הסיום, כי נקבע זמן מינימום של שלוש וחצי שעות. נאלצתי להפסיק ולעלות על רכב לאחר 39 קילומטרים".

המרתון של קיבוץ עינת - 8.5.1965
המרתון של מאי 1965 סוּקר על-ידי 'חדשות הספורט' (9.5.1965), בכותרת שנמרחה לרוחב העמוד: "שמחוני בכושר מצוין - השלים ריצת מרתון בפחות מ-2.5 שעות". במירוץ ההוא, שהחל והסתיים בקיבוץ עינת, השתתפו 12 רצים, 8 מהם סיימו. הפתיחה היתה צמודה: שמחוני (עם המאמן עמיצור שפירא, רכוב על אופנוע) ומירון הס מרמת-השופט רצו זה בצד זה ב-17 הקילומטרים הראשונים. בראש העין הצטרפה למירוץ חנה צדיק (לימים שזיפי; ילידת 1943, חלוצת הרצות הבינוניות בארץ, 15 פעמים מנצחת הקפת התבור, 3 מדליות זהב במשחקי עמי אסיה, 28 תארים כאלופת ישראל). היא ליוותה את השניים לאורך 15 ק"מ.
לאחר 10 ק"מ, הזמן של המובילים היה 33:45 ד'. סמוך לכפר סבא (לאחר 17 ק"מ) נפרדו השניים והזמן - 57:49 ד'. נקודת מחצית הדרך היתה בקיבוץ רמת הכובש, ושמחוני (יליד 28.12.1940), שהוביל את הריצה, עשה זאת ב-1:11:35 ש'. בקילומטר ה-27 הוא רשם 1:32:15, ובכניסה לקיבוץ עינת עצר את השעונים על 2:29:53.2 ש'. הס הגיע שני - 2:37:47.2. שני הראשונים שברו את שיאו הקודם של קהלני (2:39.55.8). שלישי היה דוד שטיגמן (מרמת השופט - 3:15:44.2; 4. פרלמן (עין השופט - 3:19:59.4); 5. ראובן פלג (עין החורש - 3:23:49); 6. משה רוטנברג (הפועל ת"א - 3:26:25); 7. שמואל צפריר (גונן - 3:29:10); 8. שאול לדני (אס"א ירושלים - 3:32:06). שלושת הרצים - אברהם עופר, ניסים ברנוף ויובל ניפר, התבקשו להפסיק את ריצתם 5 ק"מ מקו הגמר(!), משום שלא עמדו במינימום שנקבע (3:45).

המרתונים של איש שבט בנימין
בשלהי שנות השישים וראשית שנות השבעים התקיימו חמישה מירוצים, ששחזרו את הדרך שעשה איש שבט בנימין האגדי, שרץ להודיע לעלי הכהן על תבוסת ישראל במערכה עם הפלשתים. היה זה המסלול ההררי מאבן העזר, סמוך לראש העין, אל שילה שבהרי אפרים. המירוץ הראשון התקיים ב-15 באפריל 1968 והמנצח, צבי סגל, רשם 3:30 ש'. המירוץ השני היה כשנה לאחר מכן, ב-2 באוגוסט, ושולב במכביה השמינית, והשלישי ב-25 באפריל 1970. יוזם המפעל ומי שארגן אותו היה השופט לעתיד יצחק ברא"ז.
במרתון הרביעי ב-22.5.1971 השתתפו תשעה רצים. ציון חצרוני (יליד 28.12.1945) סיים ראשון - 2:43:55, שיפור של שיא המסלול שנקבע על-ידי נחום עזרא מנתניה בכ-12 דקות. אחריו היה אברהם אסא, עולה חדש מארצות-הברית (3:03), ושלישי יחזקאל בלס מקיבוץ חמדיה (3:41). את הזמן הטוב במרתון איש בנימין קבע דני משרקי (אס"א ת"א, יליד 29.1.1950) במירוץ החמישי בשנת 1972 - 2:36:28. למשרקי זו היתה ריצת המרתון הראשונה בחייו, והוא הקדים את גבריאל קורן (יד מרדכי, 3:14:02), את צבי סגל (משטרת ישראל, 3:15) ואת מרדכי סמואל (אס"א, 3:38).
במרתון העמק, ב-7.11.1970, בתוואי שבין המוחרקה לעפולה, הלך שאול לדני את כל הדרך והשיג תוצאה של 3:50.20 ש'. הזמן שקבע מלמד שגדולי המרתון הישראלים לא היו שם. לדני: "השופט ברא"ז ארגן את המרתון הזה. המועמד לניצחון באותו מירוץ היה ציון חצרוני, אבל בגלל החמסין הוא הפסיק בסביבות צומת מגידו, ואת ההובלה נטל צביקה סגל. בגלל החום הכבד הוא עבר להליכה, ובין הקילומטר ה-35 ל-37 עברתי אותו. אם לא היה חמסין יש להניח שחצרוני היה מנצח וצבי סגל היה מגיע שני".

המרתונים של שנות השבעים
ב-23 בינואר 1971 התקיים מירוץ לאורך הכנרת ועד להיאחזות נח"ל במחולה, שאורגן על-ידי הוועדה לספורט עממי מטעם מכבי בראשות יצחק ברא"ז. ציון חצרוני עצר את השעונים על 2:29:15, לפני יעקב עזרא (אס"א ת"א - 2:55:02). חצרוני השתתף באותה שנה בארבעה מרתונים, שלושה מהם בפרק זמן של ארבעה חודשים: ב-4.4.71 הוא רץ ממרתון לאתונה בדרך קשה ובחום מתיש, וסיים במקום ה-15 (מ-77 רצים) - 2:41:46 (המנצח היה היפני אוסמי אקיו - 2:19:25). חודש לאחר מכן ניצח כאמור במרתון של איש בנימין, וב-27.11.1971 ניצח במירוץ מהמוחרקה לעפולה (2:43:41). היה גם מירוץ בבאר טוביה בפברואר 73', ששימש מבחן למשרקי (2:32:53).
ב-29 באפריל 1977 התקיים מירוץ במסלול חדש - בסמוך למושב ערוגות שבדרום הארץ. גם המירוץ הזה נועד לבחון את משרקי, אלא שהוא חלה ולא השתתף. זמנו של המנצח דהרי (22), שזו היתה הריצה הראשונה בחייו, היה 2:40:18.2 ש'. שני היה דוד ספטרו (א. ס. רמת השרון - 2:52:33.5). הרץ השלישי שהשתתף, ניל יעקבס, פרש עקב החשכה. במושב ערוגות התקיים מירוץ נוסף, ב-1.07.1977, ודני משרקי קבע שם 2:43:58.
ב-11.5.78 התקיים מירוץ באזור באר טוביה, הפעם הוא נקרא מירוץ בית עזרא. המנצח היה המתנדב הבריטי ג'ון סטאבס מיד מרדכי, בזמן של 2:28:03 ש'. רפי דותן (איילות) היה קרוב - 2:29:39 ושלישי דני משרקי (איילות) - 2:31:34. גם ציון חצרוני השתתף והוביל את ריצה עד 28 ק"מ עד שפרש בגלל כאבים.
ב-5.5.1979 התקיים המירוץ של מושב אמונים בשטח המועצה המקומית של באר טוביה, במסגרת כינוס הפועל. רפי דותן ניצח - 2:37:51 ש', דני משרקי היה שני (2:40:58), אמיתי אלמוג שלישי (2:45:29) ואליהו קומאי בן ה-48 רביעי (2:52:48).

המרתונים שלא נספרו
ב-20 במרץ 1965 נערך מרתון קצר - 40 ק"מ בלבד - ממשמר הירדן לתל חי. היתה זו החמצה במדינה שבלאו הכי לא היתה משופעת במירוצי מרתון. 13 מ-14 הרצים סיימו אותו, והמנצח היה מירון הס - 2:24:70, שני יוסף להב ממכבי חיפה ושלישי דוד שטיגמן מרמת השופט.
מרתון נוסף, כנראה מקוצר אף הוא, התקיים כמה שבועות לאחר מכן, והוא אורגן על-ידי אגודת חובבי הבריאות בחיפה לאורך חוף הים מחיפה לקיסריה. זה היה מסלול קשה בגלל החול הטובעני. בספרו האוטוביוגרפי טוען לדני שהוא הצליח לסיים את המירוץ ב-2:57 ש', ובין המשתתפים היה גם רץ בשם צביקה עוז. חיפשתי בכתובים ולא מצאתי את המרתון ההוא (גם עמי ביאליק, בנו של שמואל ביאליק ז"ל האחראי לספורט בחיפה, לא זכר את המרתון הזה), אבל צביקה עוז נזכר: "היתה ריצה כזו מהחוף השקט בחוף הכרמל לכיוון הבסיס הצבאי של עתלית. מאחר שהמרחק היה קצר עשינו את הדרך פעמיים לפחות. אני זוכר את לדני ולא יודע מי ניצח".
עוד לפני כן, בקיץ 1964, אורגנה ריצת מרתון במיוחד עבור עולה חדש שהגיע מצרפת. "היה רץ מרתון בשם עזריאל, שביקש לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו 1964", מספר לדני. "שכנעו אותו להתייצב לתחרות מבחן בעמק הירדן. התנאים היו קשים והרץ המיובש החליט לנטוש חמישה ק"מ לפני קו הגמר". מתברר שיריב אורן ז"ל, אז יו"ר ועדת האתלטיקה של ההתאחדות לספורט, ארגן את הריצה ההיא, אבל עזריאל החליט לפרוש כשנוכח לדעת שהזמן שקבע רחוק מהמינימום הנדרש.


 

טבלה 1 מסכמת את מירוצי המרתון שהתקיימו משנת 1933 ועד 1980.

 

 

 

מספר

תאריך

מסלול

מנצח

זמן

1

*4.3.1933

ת"א – נס ציונה ובחזרה

יצחק גלסברג

*3:47

2

24.1.1934

ת"א – נס ציונה ובחזרה

ולטר פרנקל

**3:16.04

3

*4.1935

המכבייה השנייה

שטיינר (מכבי ארה"ב)

 

4

2.4.1956

חדרה – עין אילה

***שלום קהלני

2:39:55.8

5

28.9.1956

ת"א – וינגייט

שלום קהלני

2:41:26.4

6

8.5.1965

עינת – רמת הכובש

דוד שמחוני

2:29.53

7

15.4.1968

אבן העזר - שילה

צבי סגל

3:30

8

2. 8.1969

אבן העזר - שילה

חזקיה אהרוני

3:01:18

9

25.4.1970

אבן העזר – שילה

נחום עזרא

2:55:24

10

4.11.1970

מוחרקה – עפולה

שאול לדני

3:50:02

11

23.1.1971

צמח – מחולה

ציון חצרוני

2:29:15

12

22.5.1971

אבן העזר – שילה

ציון חצרוני

2:43:55

13

27.11.1971

יזרעאל – מוחרקה

ציון חצרוני

2:43:51

14

25.3.1972

אבן העזר – שילה

דני משרקי

2:36:28

15

2.12.1972

מודיעין – ירושלים

שרגא הכט

3:27:13

16

3.2.1973

באר טוביה

דני משרקי

2:32:53

17

29.4.1977

ערוגות

יוסף דהרי

2:40:18

18

1.7.1977

ערוגות

דני משרקי

2:43.58

19

11.5.1978

בית עזרא

סטאבס (בריטניה)

2:29:03

20

5.5.1979

אמונים

רפי דותן

2:37:51

21

30.4.1980

חצב

רוני סנדר

2:30:41

 

* לא רשמי: ריצת יחיד
** נחשב למרתון הרשמי הראשון. זמן המנצח לפי גרסה אחרת - 3:19.04
*** מידע (לא רשמי) על מרתונים נוספים שהיו לקהלני ('חדשות הספורט', 8.4.1956): בשנת 1952 - 2:59:10, ובתאריך 9.10.55 קבע קהלני - 2:42:06 (לא היה ברור אם היתה זו תחרות או ריצת יחיד)

שתי הכתבות הבאות בסדרה ימשיכו ויסקרו את מירוצי המרתון הבאים שהתקיימו מסוף שנות השבעים ועד ימינו: מרתון הכנרת, טבריה, תל-אביב וירושלים.
  
 

לרכישת מנוי למגזין עולם הריצה במחיר מיוחד לגולשי SPORTWEB
 לחצו כאן

 

  • צילום: מערכת SPORTWEB

סגור