חשיבות טווח תנועה בקרסול במניעת פציעות גפיים תחתונות

| שתף |

שכיחותן של פציעות גפיים תחתונות בקרב ספורטאים היא גבוהה במיוחד. לאחרונה, ארגון האתלטיים הלאומי של ארה"ב (NCAA) ערך סקר על מספר הפציעות בקרב ספורטאים מ-15 ענפי ספורט שונים. נמצא שבין השנים 1988-2004 מספר הפציעות של הגפיים התחתונות היה גבוה מ-50% [1]. במאמר זה אתמקד בקשר בין טווח תנועה במפרק הקרסול לבין פציעות של הגפיים התחתונות.

תאריך: 11/05/11, מאת: ישראל היילפרין

תחילה אתאר בקצרה את האנטומיה של מפרק הקרסול ולאחר מכאן אסקור מספר מחקרים רלוונטיים הדנים בנושא. לסיכום, אדגים בעזרת תמונות מבדק למדידת טווח תנועה של הקרסול ותרגיל לשיפורו.

אנטומיה

הקרסול מכיל שני מפרקים עיקריים:

מפרק קרסול אמיתי (True ankle joint): שתי עצמות השוק, טיביה (tibia) ופיבולה (fibula) , יוצרות מפרק עם עצם הטאולוס (talus) הממוקמות מתחתיהן [מרובע כחול בתמונה מספר 1] . כתוצאה מהחיבור בין שלוש העצמות, מתאפשרת רק תנועה קדימה ואחורה של כף הרגל (מישור סגיטלי).

מפרק הסבטאלר (subtalar joint): עצם הטאלוס העליונה יוצרת מפרק עם עצם העקב. (calcaneus) [מרובע אדום בתמונה מספר 2]. התנועות המתאפשרות בין שתי עצמאות אלה הן מצד לצד (מישור פרונטרלי).

בהמשך המאמר, כאשר אתייחס לטווח תנועה במפרק הקרסול, כוונתי תהיה לקרסול האמיתי ,ובפרט לכפיפת כף הרגל מעלה (דורסי פלקיסין ) [תמונה מס' 2].


תמונה מספר 1

 


 

תמונה מספר 2

 

סקירת מחקרים

המחקר הראשון שאתאר עסק בזיהוי גורמי סיכון לכאבי ברכיים בקרב 282 תלמידים לחינוך גופני [2]. גילם הממוצע של הנבדקים היה 20 ובמסגרת לימודיהם עסקו בפעילות גופנית בין 12-14 שעות שבועיות. החוקרים ביצעו בדיקות ומדידות טווחי תנועה בתחילת כל שנת לימודים במשך שנתיים. בתום המחקר זוהו מספר גורמי סיכון וביניהם חוסר בטווח תנועה במפרק בקרסול.

מחקר אחר התמקד בהבדלי כוח וטווחי תנועה של הגפיים התחתונות בין שתי קבוצות: 30 נבדקים הסובלים מכאבי ברכיים וקבוצת הביקורות המנתה 30 משתתפים [3]. הבדיקות כללו מדידות כוח של שרירי הירך ומבדקי טווחי תנועה במפרקי הירך והקרסול. נמצא שכאבי הברכיים מתואמים עם תנועה מוגבלת במפרק הקרסול.

שני מחקרים נוספים בדקו את מנח הברך של הנבדקים בעת ביצוע תרגיל הסקווט ובעת ירידה ממדרגה על רגל אחת [4,5]. המשתתפים עברו מדידות כוח של שרירי הירך ומבדקי תנועה של מפרקי הירך והקרסול. נמצא שטווח תנועה מוגבל בקרסול מתואם עם קריסה מוגברת של הברך (תמונה מס' 3). כפי שתיארתי במאמר אחר, קריסת הברך לכיוון קו האמצע ידועה כגורם סיכון לפציעות ברכיים שונות.

 


תמונה מספר 3


במחקר דומה, ניתחו את אופן הנחיתה של 35 משתתפים לאחר קפיצה מקופסה בגובה 30 ס"מ בעזרת מצלמות תנועה ופלטות כוח [6]. נמצא שטווח תנועה מוגבל במפרק הקרסול הוביל לנחיתה בעוצמה רבה יותר על הרצפה ולפחות כפיפה במפרק הברך. בין שאר גורמי הסיכון, נחיתה עם ברך ישרה וכוחות נחיתה גבוהים (אשר בדרך כלל מופיעים יחד) נמצאו כמנבאי פציעה של הרצועה הצולבת.

במסגרת הצבא האוסטרלי התבצע מחקר בו נמדד טווח התנועה במפרק הקרסול בקרב 1093 מתגייסים חדשים [7]. המדידות נעשו לפני כניסתם של החיילים למסלול אימונים עצים בן 12 שבועות. למטרת המחקר המשתתפים סווגו כבעלי טווח תנועה קטן, תקין או גדול. בסוף התקופה 162 חיילים סבלו מפציעות, כאשר 90% מתוכן היו נקעים בקרסול ושברי מאמץ. נמצא שטווח תנועה קטן הגדיל את הסיכון לסבול מפציעה פי 2.5 לעומת טווח תנועה תקין, ופי 8 לעומת טווח תנועה גדול.

בבסיס האימונים של הקומנדו הימי האמריקאי, נבדקו טווחי תנועה במפרק הקרסול וכף הרגל של 334 מתגייסים פוטנציאלים במטרה לזהות גורמי סיכון לפציעות של הגפיים התחתונות [8]. הבדיקות התבצעו לפני תחילתה של תוכנית אימונים מפרכת בת חצי שנה. המשתנים שנמדדו הם גובה קשת כף הרגל, טווח התנועה במפרק הסבטאלר והקרסול האמיתי. בסוף תוכנית האימונים, 149 משתתפים סבלו מפציעה. נמצא שטווח תנועה מוגבל במפרק הקרסול האמיתי הגדיל את הסיכון לסבול מדלקות בגיד אכילס.

שני מחקרים שנועדו לזהות גורמי סיכון של פציעות התבצעו בקרב שחקני פוטבול אוסטרלי [9,10]. במחקר הראשון 126 שחקנים חובבניים, עברו 11 מבדקי טווחי תנועה של מפרקי הירך, קרסול והגב התחתון [9]. הבדיקות התבצעו כשלושה שבועות לפני תחילת העונה התחרותית. בסוף התקופה 59 שחקנים סבלו מפציעות של הגפה התחתונה. מתוכן, הנפוצה ביותר הייתה מתיחה/קרע של שריר ההמסטרינג ומיד אחריה נקעי קרסול ופגיעות ברכיים. מבין 11 מבדקי התנועה שנעשו בתחילת הניסוי, רק טווח תנועה בקרסול זוהה כגורם סיכון משמעותי.
המחקר השני עסק בגורמי הסיכון שמובילים לפציעות של שרירי ההמסטרינג – הפציעה הנפוצה ביותר בקרב שחקני פוטבול אוסטרלי [10]. 204 שחקנים ברמה מקצועית עברו 7 מבדקי טווחי תנועה של הגפיים התחתונות כשישה שבועות לפני תחילתה של העונה התחרותית. בסוף העונה 31 שחקנים סבלו מפציעה בשריר ההמסטרינג. לאחר ניתוח הנתונים נמצא שגורם הסיכון המשמעותי ביותר לפציעת המסטרינג הוא פציעה קודמת והשני אחריו הוא חוסר טווח תנועה של מפרק הקרסול.

מבדק טווח תנועה של מפרק הקרסול

• לביצוע המבדק נדרש להצמיד לרצפה סרט מדידה במאונך אל הקיר.

תמונה מספר 4


• על הנבדק לעמוד יחף עם הבוהן לצד קו 10 הס"מ. ממצב זה עליו לנסות לגעת עם הברך בקיר מבלי שהעקב יתרומם ומבלי שהברך תסטה הצידה.

            תמונה 5א                                                      תמונה 5ב

 

• הנבדק מתקרב או מתרחק מן הקיר בהתאם להצלחתו בשלב הראשון. תהליך זה חוזר על עצמו עד מציאת המרחק המדויק בו הברך נוגעת בקיר והעקב נשאר על הרצפה .

• המרחק המקסימאלי שמתקבל מאפיין את טווח התנועה של הקרסול. במחקרים השונים אשר השתמשו במבדק זה, נמצא שטווח הקטן מ-10 ס"מ הגדיל את הסיכון לסבול מפציעה.

• על אף שניתן לבצע את המדידה באופן עצמאי, רצוי להיעזר באדם נוסף לבחון את מיקום הקרסול והברך במהלך הבדיקה.

תמונה 6

 

תרגיל לשיפור טווח התנועה של מפרק הקרסול

• לביצוע התרגיל נדרש מוט (ניתן להשתמש במקל של מטאטא או מגב) ובמשטח רך (מגבת מגולגלת או כרית) להניח עליו את הברך.

• יש להתמקם בכריעת ברך, כאשר הברך שעל הרצפה נחה על המשטח הרך. תוך כדי שימור גו זקוף, יש לאחוז את המוט בעזרת שתי הידיים כשהוא לצד חלקה החיצוני של כף הרגל. ממצב זה יש להניע את הברך הקדמית אחורה וקדימה כאשר הברך צריכה לעבור את המוט מצידו החיצוני. הסיבה למיקום המוט היא מניעת קריסה של הברך פנימה.

 


                 תמונה 7א                                                  תמונה 7ב


• בדומה למבדק טווח התנועה, חושב לדאוג שהעקב של הרגל הקדמית לא יתרומם בכלל במהלך התרגיל, במיוחד בקצה טווח התנועה.

• מספר החזרות שמומלץ לבצע משתנה מאדם לאדם ותלוי בתוצאת מבדק טווח התנועה. באופן כללי, ניתן לומר שבין 10 ל-20 חזרות יובילו לשיפור מיידי בטווח התנועה. במקרה והתגלתה א-סימטריה בין שתי הרגלים, מומלץ לבצע מספר חזרות לא שווה בין הרגליים במטרה ליצור איזון בין שתיהן.


סיכום

בעשרת המחקרים בהם דנתי במאמר זה, מספר הנבדקים הכולל הגיע ל- 2000. בכל אחד מהם זוהה קשר בין טווח במפרק הקרסול לבין פציעות שונות של הגפה התחתונה. בהתאם לכך, מומלץ לבדוק את טווח התנועה בקרסול באופן תקופתי, ובמקרה של טווח תנועה מוגבל חשוב לשפרו.

 

*ישראל היילפרין, מאמן כושר ומדריך קורס בנושא אימון פונקציונלי: מן המחקר אל הפרקטיקה.

עמוד הפייסבוק

מייל

 

 


ביבליוגרפיה


1. Jennifer M. Hootman et al. Epidemiology of Collegiate Injuries for 15 Sports: Summary and Recommendations for Injury Prevention Initiatives. Journal of Athletic Training 2007;42(2):311–319

2. Erik Witvrouw et al. Intrinsic Risk Factors For the Development of Anterior Knee Pain in an Athletic Population: A Two-Year Prospective Study. American Journal of Sports Medicine 2000; 28(4) 480-489

3. Sara R. Piva et al. Strength Around the Hip and Flexibility of Soft Tissues in Individuals With andWithout Patellofemoral Pain Syndrome. Journal Orthopedic Sports Physical Therapy 2005; 35:793-801.

4. Rabin A, Kozol Z. Measures of Range of Motion and Strength Among Healthy Women With Differing Quality of Lower Extremity Movement During the Lateral Step-Down Test. Journal Orthopedic Sports Physical Therapy 2010;40(12):792-800

5. Bell DR, Padua DA, Clark MA. Muscle Strength and Flexibility Characteristics of People Displaying Excessive Medial Knee Displacement. Arch. Phys. Med. Rehabil. 2008; 89(7):1323-8.

6. Fong CM, Blackburn JT, Norcross MF, McGrath M, Padua DA. Ankle-dorsiflexion range of motion and landing biomechanics. Journal of Athletic Training 2011; 46(1):5-10

7. Pope, R., Herbert, R., & and Kirwan, J. Effect of ankle dorsiflexion range and pre-exercise calf muscle stretching on injury risk in Army recruits. Australian Physiotherapy 1998; 44(3), 165-172.

8. Kenton R. Kaufman et al. The Effect of Foot Structure and Range of Motion on Musculoskeletal Overuse Injuries. American Journal of Sports Med 1999; 27(5) 585-593

9. Belinda J. Gabbe et al. Predictors of Lower Extremity Injuries at the Community Level of Australian Football. Clinical Journal of Sport Medicine 2004;14:56–63

10. Belinda J. Gabbe et al. Predictors of hamstring injury at the elite level of Australian football. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports 2006; 16(1):7-13.

11. Bennell Kim et al. Intra-rater and inter-rater reliability of a weight-bearing lunge measure of ankle dorsiflexion. Australian Journal of Physiotherapy 1998; 44(3):175-180.

12. http://beta.functionalmovement.com/exercises/dorsiflexion_from_half_kneeling_with_dowel

 

  • © York - Fotolia.com

סגור