להיות מסטר טריינר

| שתף |

"מרבית המדריכים העובדים בשטח בישראל עברו קורס בסיסי בלבד, או גרוע מכך – לא עברו קורס בכלל". ד"ר איתי זיו מסביר מסביר כיצד להיות מסטר טריינר

תאריך: 20/12/12, מאת: ד"ר איתי זיו

מדריך אימון אישי, יועץ תזונה, מדריך פיטבול, מדריך חדר כושר, מדריך המתמחה באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים (כמו מחלות שכיחות, נשים בהיריון וכדומה), מדריך ריצה למרחקים ארוכים, מדריך לאימון ילדים ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של סוגי מדריכים השכיחים בתחום האימון ואורח החיים הבריא.

בשנים האחרונות חלה פריחה רצינית של ממש בתחום אורח החיים בכלל והפעילות הגופנית – בפרט. אלפי סטודנטים לומדים מדי שנה את התחום של הפעילות הגופנית, התזונה, שיקום פציעות ספורט וחלקם אף יעסקו בכך בתפקידים שונים ברשתות מועדוני הכושר, במכונים פרטיים, בקבוצות עצמאיות (קיימות מאות קבוצות בארץ כגון: קבוצות ריצה, הליכה, אימוני כושר בפארק, רכיבה על אופניים וכדומה) ועוד.
מעניינת במיוחד העובדה שמרבית המדריכים העובדים בשטח בישראל עברו קורס בסיסי בלבד, או גרוע מכך – לא עברו קורס בכלל, או כל הכשרה ספציפית ולמרות זאת הנם מדריכים בתחום זה או אחר. מקרים כאלה ניתן למצוא בתחומים כמו: קבוצות ריצה או הליכה, הכנה לקראת גיוס, רכיבת אופניים ועוד. אזי, ה'מדריך' בפועל צריך בעיקר לדאוג לביטוח עבורו ועבור המתאמנים אותם הוא מדריך ונציין ונאמר שבשוק יש לא מעט מדריכים שהנם ללא הכשרה ספציפית!

'המדריכים' בשטח מתבססים על ידע אישי, פועל יוצא של האימונים אותם הם עברו וכן, לעיתים, הם מתעדכנים מחומרים מקצועיים המתפרסמים באינטרנט, במדיה הכתובה, טלביזיה וכדומה. כאן המקום לסייג את העניין ולומר שבקלות בלתי נסבלת אפשר להופיע בטלביזיה, לכתוב באינטרנט או בעיתון, גם אם אין לפונקציה זו או אחרת שום רקע מקצועי אקדמאי מוכח! לדוגמה, חלק מ'המומחים' המופיעים מפעם לפעם בטלביזיה או כותבים באתרים מסוימים באינטרנט הנם ללא הכשרה רלבנטית ואף מוכרים מוצרים שונים שלחלקם אין שום ביסוס מדעי להצלחה. אותם 'מומחים' במידה והנם כריזמטיים דיים ובעלי הופעה פרזנטיטיבית הם יצליחו לגייס מתאמנים אישיים ולמכור את מרכולתם (לעיתים מדריכי אימון אישי מוכרים ציוד ספורט, תוספי מזון ועוד) על בסיס קבוע. קיימים גם מדריכים ה'מומחים' במספר תחומים. הם מציגים את עצמם גם כיועצי תזונה, כפיזיותרפיסטים, או משקמי פציעות וכדומה. או אז הסיכון הבריאותי למתאמן 'מן השורה' השוכר את שירותיהם רב במיוחד. ישנם מקרים בהם המדריך לא בוחר את התרגיל המתאים למתאמן זה או אחר, או לחילופין – התרגילים הנבחרים כלל לא מתאימים לאותו מתאמן וכדומה. או אז, ייתכן גם שהאימון לא יהיה אפקטיבי והמתאמן לא ישיג את מטרת האימון וגרוע מכך – גם תתרחש פציעה.

כשמדובר במדריכים שכן עברו הכשרה נציין ונאמר שסיום קורס בסיסי (וקבלת תעודת גמר) כמו מדריכי חדר כושר (הקורס הכי פופולארי בישראל – עוברים אותו למעלה מ- 2000 איש מדי שנה), מדריכי מחול אירובי, מדריכי פילאטיס וכדומה, מסתכם במספר שעות קטן, יחסית, ולא מהווה הכשרה מקיפה ומספקת דיה על מנת להדריך ולטפל באנשים עם בעיות שונות. לדוגמה, משכו של קורס מדריכי חדר כושר או מחול אירובי הנו 278 שעות (מתוכם 90 שעות הנם לימודי מדעים – אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה ופציעות ספורט) ומספר השעות המוקצה לחלק המעשי לא מספק על מנת להדריך באופן מקצועי את האוכלוסייה הלוקה במחלות שכיחות, ליקויי יציבה, נשים בהיריון ולאחר לידה ועוד. לשם כך חשוב במיוחד לעבור הכשרה נוספת על מנת לקבל את הכלים הנחוצים.

חשוב לדעת שכל משתנה בתחום אורח החיים הבריא הנו עולם ומלואו. המשתנים העיקריים המרכיבים את אורח החיים הבריא הנם בעיקר: פעילות גופנית, תזונה נכונה, שינה, הימנעות מצריכת אלכוהול (למעט יין – במידה), הימנעות מעישון, הימנעות מלחץ נפשי ועוד. כל תחום בפני עצמו רחב וכרוך בידע רב ובישראל יש מעט מאוד קורסי הכשרה המקיפים את כל התחומים הנ"ל. במרבית המקרים, בקורסים שונים, ניתנת נגיעה בתחום זה או אחר והדבר בהחלט לא מספיק על מנת להתמקצע. הבעיה הגדולה בכלל בתחומים המוזכרים הנה, שככל שלומדים ומתעמקים בנושא זה או אחר, באמת מבחינים שאנו רק בתחילת הדרך ויש עוד הרבה מאוד מה ללמוד. לדוגמה: בקורס מדריכי חדר כושר (שהנו הקורס הכשרת מדריכים בספורט העממי הפופולארי ביותר הקיים בישראל) מוקצים ללימודי יציבה שעתיים סך הכל וללימודי פתולוגיות נפוצות (יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת ואוסטיאופורוזיס) – 4 שעות סך הכול האם זה מספיק? בספק רב. בתחומי לימוד אלה, על מנת להתמקצע, יש ללמוד מספר רב של שעות.

מדריך מצוין לומד במהלך כל שנות הקריירה שלו על בסיס קבוע וכך מקבל כלים יישומיים לטיפול בבעיות השונות של המתאמנים והשגת מטרות האימון. אילולא זאת, יהיו חסרים כלים רבים לפיתרון הבעיות השונות והסבירות הנה שהמקרים בהם המדריך הממוצע לא יוכל לתת תשובה מספקת או אימון מתאים למתאמן – גבוהה. נציין ונאמר שמבחינת החוק בישראל אין הכרח לעבור השתלמויות או קורסים מקצועיים על בסיס קבוע והכשרה בקורס מדריכי חדר כושר או בכל תחום אחר, מזכה את המדריך בתעודה לכל החיים!!!. כלומר, גם בעוד 30 שנה (ולמעשה כל החיים) אותו מדריך יוכל לעבוד בתחום ללא חובת חידוש התעודה. הדבר נכון גם לגבי מורים לחינוך גופני בבתי הספר בארץ. בחו"ל, לעומת זאת, (בארצות הברית, למשל) מדי שנתיים חובה על המדריך לעבור השתלמויות מקצועיות או קורסים על מנת שיוכל להמשיך ולעבוד בתחום.

חשוב לציין שבארץ קיימים קורסי העשרה רבים והמדריכים הרציניים, שרואים בתחום קריירה אפשרית, נרשמים ועוברים קורסים אלה. יש לכך קשר ישיר לרמת ההשתכרות וניתן בהחלט לומר שמדריך שעבר מספר קורסים בנושאים שונים הנו בעל ארגז כלים רב הרבה יותר לעומת מדריך אחר שעבר רק קורס בסיסי. אך לא רק, ישנו קשר ישיר בין מידת ההשכלה של המדריך לרמת ההשתכרות שלו.

לסיכום, על מנת להוביל ולהצליח בתחום האימון ואורח חיים בריא, חשוב ביותר להשתתף בהשתלמויות ובקורסים על בסיס קבוע. אילולא כן, הכלים היישומיים שיהיו למדריך הנם בסיסיים ביותר ולא ממש יתרמו להתמודדות עם הבעיות השונות של המתאמנים הרבים הפוקדים את מועדוני הכושר והחוגים השונים.

ד"ר (Ph.D) איתי זיו, www.itaiziv.co.il
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.
סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.

 

  • © Andres Rodriguez - Fotolia.com

סגור