שימוש בהורמונים אנבוליים אצל מתאמנים 'מן השורה'

| שתף |

תופעת השימוש בהורמונים אנבוליים הפכה שכיחה מאד בעולם, אף בקרב מתאמנים מן השורה אשר משתמשים בחומרים מסויימים לצרכיהם האישיים ד"ר איתי זיו מסביר על התופעה והסכנות שבה

תאריך: 07/04/14, מאת: ד"ר איתי זיו

במקצועות של פיתוח כוח, אתלטיקה קלה ובמיוחד במאמצים אנאירוביים כגון: הרמת משקולות, פיתוח גוף תחרותי ועוד, שכיח במיוחד לעשות שימוש בסטרואידים אנבוליים. מדובר בתופעה כלל עולמית השכיחה הן בעולם וגם בישראל. נציין ונאמר שמבחינת הספורטאים ההישגיים הפיתוי גדול במיוחד מכיוון שכך ניתן למקסם יכולות גופניות באופן דרמטי בתקופת זמן קצרה מחד, ולהעלות סיכויי הזכייה בתחרות זו או אחרת – מאידך. ברם, כשמדובר בתחרויות יוקרתיות מאוד בהן גם ניתן לזכות בפרסים כספיים של מאות אלפי שקלים (או דולרים) ובד בבד גם להינות מהיוקרה של הזכייה – די ברורה הנהירה לשימוש בחומרים בעייתים אלה.

מעניין לדעת שנעשה מאמץ רב על ידי הגופים השונים למניעת סמים בספורט לשם מיגור התופעה אך הדבר לא פשוט כלל ועיקר ובספק אם בכלל יהיה ניתן לעשות זאת באופן אבסולוטי. הדרכים להסתרה מאוד מתוחכמות ובחלק מהחומרים או שיטות השימוש בכלל לא ניתן לזהות או לדעת אם הספורטאי עשה שימוש בחומרים או לא.
בתחומי ספורט מסוימים בכלל נושא הבדיקה לא רלבנטי כמו: תחרויות לא רשמיות ומבחינה ספורטיבית כמו: פיתוח גוף תחרותי, קרוספיט ועוד.
 


תופעה נפוצה בחדרי הכושר אצל מתאמנים מן השורה / © sriba3 - Fotolia.com

קצרה עד מאוד היריעה מלפרט הבעיות והנזקים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בחומרים הללו אך נציין כמה מהם:

*שינויים בתפקודי הכבד, עד כדי הופעת גידולים סרטניים בו.

*עלייה בלחץ הדם הגורמת ללב לפעול בצורה מאומצת יותר.

*אצל גברים תחול ירידה דרסטית בספירת הזרע וירידה בייצור אנדרוגנים המובילה לירידה בהצטברות טסטוסטרון באשכים. במינונים מופרזים של סטרואידים עלולות להיגרם הצטמקות והתקשות האשכים, כמות זרע נמוכה ואין- אונות.

*גדילת שדיים אצל גברים (לעיתים יש להורידם על ידי ניתוח).

*בנשים – פגיעה בפעילות ההורמונאלית הטבעית והגברת ההשפעה האנדרוגנית, כמו: אובדן המחזור החודשי, הפרעות בביוץ, שינויים מבניים באיברי המין, התקרחות, צמיחת שיער בפנים, שינוי בקומפוזיציית הגוף והפנים לגבריים יותר וכן התעבות הקול.

*עלייה בתוקפנות עקב עליית רמת הטסטוסטרון. כמו-כן עלולות להופיע תופעות התנהגותיות שונות המשפיעות על התפקוד השכלי וכן בעיות נפשיות כפארנויה* ומאניה דיפרסיה**.

*נזקים לרקמות החיבור בשל חוסר פרופורציה בין העלייה הגדולה בנפח השריר וחוזקו לבין חיזוק רקמות החיבור. הדבר עלול לגרום לפציעות חוזרות ונישנות.

* שינויים בהרכב הדם, לרבות עלייה בגלוקוז, טריגליצרידים וכולסטרול (ירידה בכמות של הכולסטרול ה'טוב' – HDL ).

*נזק ללב ולעורקים הכליליים.

*הופעת פצעי אקנה, צריבת העור, סימני מתיחה וביקוע של העור.

*הופעה של מחלות כליה והיווצרות אבנים בכליות.

* אצל מתבגרים: כאבים בעצמות, סיכוי לאבד את פוטנציאל הגדילה והגובה עקב סגירה מוקדמת של קצוות הצמיחה בעצמות.

*כאבי בטן וקלקולי קיבה המלווים לעיתים בדימום, בחילה, הקאות ושלשולים.

*הגדלת בלוטת הערמונית אצל גברים.

*הגברת הדחף להטיל שתן.

נציין שבישראל ניתן בקלות רבה יחסית להשיג את החומרים הללו והם שכיחים מאוד לשימוש בקרב מתאמנים בחדר הכושר שמטרתם, במרבית המקרים, אינה תחרותית. קרי. ייתכן ומטרת האימון הנה היפרטרטפיה. פיתוח גוף חובבני. הפחתת משקל ואחוז שומן. שיפור הכוח באופן דרמטי ועוד. או אז המחיר עלול להיות כבד בעתיד מכיוון ששימוש מסיבי בסטרואידים אנבוליים קשור בהיארעות בעיות רפואיות שונות. מעניין שלעיתים מבחינים במתאמנים שבכלל לא קרובים למיצוי הפוטנציאל שלהם מבחינה גופנית, ספורטיבית וכבר בשלב זה הם עושים שימוש בחומרים הבעייתיים ממש.

לדוגמה ניתן להביא את רונן שהנו בן 22. מתאמן בחדר כושר באזור המרכז. רונן מתאמן סך הכל שנה 4 פעמים בשבוע, באימוני משקולות ומבצע מעט פעילות אירובית. אחוזי השומן התת עורי אצל רונן - 25 אחוז ומשקלו קרוב ל-100 ק״ג, גובה. 178 ס״מ. מטרתו העיקרית של רונן הנה היפרטרופיה וחיטוב הגוף באופן כללי. נציין ונאמר שלרונן צפויה עוד תקופה ממושכת, יחסית, עד שיגיע למצב גופני משביע רצון מבחינתו בו, למשל, אחוזי השומן יהיו 15-13%, מסת השריר תעלה באופן ממשי ועוד.חשוב להאיר הנקודה שככל שאחוזי השומן נמוכים יותר ובמקביל גם נעשים אימונים אנאירוביים מתאימים התוצאות מבחינה אסתטית טובות הרבה יותר. אי לכך גבר שלו 13 אחוז שומן, מבחינה אסתטית (ויתכן גם בריאותית) מצבו טוב יותר מגבר אחר עם 20 אחוז שומן. כמובן שהדבר תלוי במשתנים נוספים כמו: גנטיקה, סוג טיפוס הגוף, אופן פיזור השומן בגוף ועוד. נחזור לרונן ונציין שלאחר 10 חודשים סך הכל של אימון בחדר הכושר, על מנת לזרז תהליכים גופניים הוא החל לעשות שימוש בסטרואידים אנבוליים על בסיס קבוע. מעת לעת איכות החומרים עלתה ובד בבד – חלו שינויים גופניים, ולא כולם חיוביים: אחוזי השומן עלו, פניו של רונן נעשו עגולות ונפוחות – תופעה המכונה: "מכונה פני ירח״ וההופעה החיצונית נעשתה גרועה. חשוב לציין שעד התחלת השימוש בחומרים הבעייתיים הללו המשקלים המורמים והכוח היו נמוכים באופן יחסי. לדוגמה - בתרגיל לחיצת חזה המבוצע על ידי רונן, המשקל המורם הנו בממוצע 70 -80 ק”ג, 6-8 חזרות, מתח- 6 חזרות, כפיפת מרפקים עם משקולות יד 8 חזרות עם 18 ק”ג וכך הלאה. רמה נמוכה ובהחלט מחזקת את המסקנה שעוד רחוקה הדרך של רונן להגיע לתוצאות טובות ממשיות וכמובן שאין צורך לעשות שימוש בסטרואידים אנבוליים בכלל ובטח ובטח כשמדובר במתאמן ממוצע 'מן השורה .


במחקר שנערך באוניברסיטה באוסטרליה (School of Exercise Science and Sports Management, Southern Cross University, Lismore, NSW, Australia) נבדקה מהי השפעת הסטרואידים (לרבות טסטוסטרון ) על כוח פלג גוף עליון, הרכב גוף ובריאות כללית.
נבדקו שתי קבוצות שביצעו תוכנית אימונים זהה – אחת שעשתה שימוש בטסטוסטרון ואחת שעשתה שימוש בפלצבו. פלצבו, אגב, מתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה (שהוא חושב שאמור לעזור לו), או טיפול שאינו כולל את המרכיב "הפעיל" בתרופה, אך מצבו משתפר.


הקבוצה שעשתה שימוש בטסטוסטרון השתפרה באמצעות אימון המשקולות באופן משמעותי יותר מקבוצת פלצבו בבדיקה של לחיצת חזה בספסל ב- RM1.
בכל הקשור להרכב גוף, משקל גוף, היקף זרוע – ניכר שיפור גדול יותר באופן משמעותי בקבוצה שעשתה שימוש בסטרואידים האנבוליים בהשוואה לקבוצת הפלצבו, למעט אחוז השומן הבטני – שם לא נראה הבדל בין הקבוצה שלקחה טסטוסטרון לבין זו שהשתמשה בפלצבו.
שינויים בריאותיים שנצפו עקב לקיחת תוספי טסטוסטרון: עלייה בלחץ דם סיסטולי אצל רוב המשתתפים, התקרחות קדמית, מתח שריר מוגבר (שרירי ירך וחזה), עלייה קלה בחשק המיני בשבועות ראשונים וירידה חזרה בשבועות שאחרי, אקנה קל (בעיות עור), שינויים במצב רוח – עלייה בתוקפנות, עצבנות ושינויים משמעותיים בטווח קצר בשיפור הכוח בפלג גוף עליון ובהרכב הגוף.

לסיכום, לא סביר ולא הגיוני לעשות שימוש בסטרואידים אנבוליים, אך ניתן להבין הרציונל כשמדובר בספורטאים מקצועיים בתחום פיתוח גוף תחרותי ועוד, במקרה זה ללא שימוש בחומרים הללו אין להם סיכוי ממשי להצליח. הדבר אבסורדי במיוחד אצל מתאמנים 'מן השורה' שלהם אין שום מטרה ספורטיבית, אלא בעיקר, מטרת אימון אסתטית, היפרטרופיה, ירידה במשקל ועוד ועושים שימוש בחומרים בעיתיים אלה ומעלים הסיכון לבעיות בריאותיות מסוגים שונים.

 

ד"ר איתי זיו (Ph.D) מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה. סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.


מקורות:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10710012
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%A4%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%95

 

  • © sriba3 - Fotolia.com

סגור