''ללכת בשביל הבריאות' , שבילי הליכה ביערות הקהילתיים של קק"ל

| שתף |

קרן קיימת לישראל, בסיוע ובשיתוף החברה למתנ"סים והאיגוד הקרדיולוגי בישראל, בנתה תכנית לפיתוח שבילי הליכה לאורח חיים בריא ביערות הקהילתיים-אורבאניים של קק"ל - יערות הנושקים לאזורים עירוניים. התכנית היא חלק מפעילותה הענפה של קק"ל לפיתוח היערות לשם פעילויות נופש, טיילוּת, ספורט ופעילות גופנית עממית.

תאריך: 30/06/06, מאת: משה שלר,מיכל קטורזה,עדנה בוקשטיין*, גליון מס. 127

הליכה: פעילות גופנית, בריאות והנאה
תרבות ההליכה האורבאנית הולכת ומתפתחת בקצב מהיר בשנים האחרונות. מיליוני שוחרי הליכה בארץ ובעולם כולו הולכים באזור מגוריהם כחלק משגרת החיים הפעילה שלהם. אנשים רבים יותר משתמשים להליכה בדרכי היער הקהילתי ובשוליו, ואך טבעי ונכון הוא לתמוך במגמה זו ולעודד את ההליכה בטבע ובאזורים הירוקים הסמוכים למקומות ישוב. מאמר זה מתמקד בחשיבותו של היערר הקהילתי, שהולכת וגוברת ככל שגדלים האזורים האורבאניים, ובתכניתה של הקרן הקיימת לישראל להכשרת שבילים ומסלולי הליכה בו.

רבות נאמר ונכתב בזכותה של ההליכה, כתורמת לאיכות החיים של האדם והקהילה. בארץ, כ- 38% מתוך הפעילים גופנית עוסקים בהליכה, והסיבות לכך רבות ומגוונות:
* ההליכה היא פעילות המיטיבה עם כל ההיבטים הבריאותיים של האדם: הגופניים, הנפשיים, הקוגניטיביים, החברתיים והסביבתיים.
* יחד עם תזונה מבוקרת, ההליכה היא הדרך הנכונה לשמור על משקל גוף תקין.
* היא מאפשרת לטפח ולשמר את הכושר הגופני.
* היא מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ולמחלות כלי דם ויעילה למניעת הישנות של מחלות אלה אצל מי שלקו בהן. יש אומרים שפעילות גופנית בכלל והליכה בפרט היא המרשם הטוב ביותר שהרופא עשוי לרשום למטופל שלו.
* ההליכה מאפשרת להוציא, בדרך יעילה ונעימה, אנרגיות הכלואות בתוכנו. מעצם טבעה, התנועה הקצבית של ההליכה (לעומת פעילות אינטנסיבית יותר) מובילה להפגת מתחים. היא מאפשרת לשכוח, ולו לזמן קצר, את טרדות היום-יום או גם לבחון אותן בפרספקטיבה חדשה.
* ההליכה היא פעילות המונית הנגישה לכול, ללא צורך במתקן מיוחד וללא הבדל גיל, מין, כושר ומגזר.
* יש הבוחרים ללכת ביחידות ויש המעדיפים ללכת בחברותה. להליכה בחברה יש יתרונות רבים, וכל אחד יכול לנצל את זמן ההליכה למטרותיו. אפשר ללכת עם בן-זוג, בני משפחה או חברים וליהנות מזמן איכות לחיזוק הקשר הבין-אישי. אפשר ללכת בקבוצה קבועה, המגבירה את המוטיבציה ואת תחושת המחויבות להתמיד בפעילות.


'ללכת בשביל הבריאות' - ביערות הקהילתיים

מטבע הדברים, הקרן הקיימת בחרה לפתח שבילי הליכה ביערות קהילתיים-אורבאניים, הנמצאים בסמיכות לישוב, כדי לאפשר למעוניינים בכך ללכת במקום שקט יחסית, בנוף פתוח וירוק, באוויר צח ובקירבה למקום המגורים. 'שבילי ההליכה לאורח חיים בריא', כפי שהם מכונים, אמורים להתחבר למסלולים שהותוו בתוככי העיר וליצור יחד רשת מגוונת של מסלולים, המשרתת את הקהילה המקומית ומקשרת אותה ליער שבקרבתה. התוויית השבילים במקומות אלה מאפשרת גם לשקם את שולי הישוב (שהפכו ברבות השנים ל'מזבלה' בזעיר אנפין), לטפחם ולהופכם לאזור שוקק פעילות, שאף יחזק את תחושת הביטחון של ההולכים.
לשביל העובר בשולי היער ובין העצים וממנו אמורה להיות תצפית יפה אל נופי היער. כמו כן, בתכנון נבון יסתיים המסלול בגן ציבורי עירוני עם פינת פעילות, ובו יוצב גם מתקן כושר גופני רב-תכליתי. ראוי לציין שהתוויית שבילי הליכה מתבססת בדרך כלל על תשתית קיימת של דרכים ושבילים ביער, ולכן ההשקעה הכספית הנדרשת עבורם נמוכה יחסית.
למסלולי הליכה ביערות עוצב סמל ייחודי לקק"ל - 'ללכת בשביל הבריאות'. בכניסה לשביל ובסיומו יוצב שלט ועליו הוראות כגון הליכה מתונה תחילה; שחרור ומתיחה בסיום; טיפים להליכה ומפת המסלול עם מרחקים וזמני הליכה משוערים.

עד היום פותחו כבר כמה שבילים ביערות נבחרים ברחבי הארץ (ראה פירוט להלן), חלקם פרי עבודה משותפת של הקרן הקיימת לישראל והקהילה המקומית, ובעתיד הקרוב ייתוספו אליהם שבילים חדשים. העבודה בוצעה על-ידי מחלקות קהילה ויער במינהל פיתוח הקרקע של קק"ל, בליווי מקצועי של עדנה בוקשטיין (אחת מכותבי שורות אלה), יועצת ומקדמת הליכה לאורח חיים בריא בחברה למתנ"סים. קידמו את הרעיון מר יחיאל לקט, -יו"ר דירקטוריון קק"ל, ופרופ' דן צבעוני, - נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל.


יתרונות ההליכה ביער הקהילתי

קק"ל מנהלת ומטפחת שטחי יער רבים בסמיכות לשטחים עירוניים, בשיתוף הקהילה ולרווחתה. חשיבותו של היער הקהילתי, שהולכת וגוברת ככל שגדלים האזורים האורבאניים, מתבטאת בערכים סביבתיים, חברתיים, כלכליים וחינוכיים - קירוב האדם אל הטבע וחיזוק המודעות לשימורו. להליכה ביער יש יתרונות רבים:
* זוהי סביבה אטרקטיבית ומהנה מאין כמוה, בוודאי בהשוואה לרחובות ההומים בתחומי הישוב. שבילי היער מאפשרים להולכים בהם ליהנות מאוויר צח ונקי ומאווירה שקטה ונעימה, ובו-בזמן להרגיש בטוחים בגלל הקירבה לבתי הישוב.
* השבילים ביער מאפשרים הליכה רציפה ונינוחה, ללא צורך בחציית כבישים כפי שהדבר נעשה בחלק מהמסלולים בעיר.
* ההליכה בנוף היער יוצרת עניין וגיוון. זוהי סביבה שמשתנה כל הזמן, על-פי עונות השנה. חלק מהשבילים מאופיינים בעיקולים, בעליות ובירידות מתונות ובנקודות מעניינות (תצפיות, אתרים ספציפיים וכיו"ב).
* פני השטח הלא אחידים מצריכים גם להפעיל את מרב החושים לשם פעילות השרירים ועבודה על שיווי המשקל.
* התשתית הטבעית של שבילי ההליכה ביער משמשת כבולמת זעזועים, ובכך יש לה עדיפות על משטחי אספלט או מרצפות.
* תרומת השבילים מתבטאת גם בערכים אקולוגיים של שיקום שטח המשמש לחצר, מה גם שההולכים קשובים יותר לסביבתם, עֵרים למפגעים ויכולים לדווח עליהם ולעורר מודעות לסילוקם.


עקרונות בבחירת תוואי השבילים
ביערות הקהילתיים מצויים קילומטרים רבים של דרכים. השבילים המתאימים לנסיעה ולהליכה ייבחרו בקפידה, בהתאם ליכולתם לענות על מרב הצרכים של הליכה לאורח חיים בריא. העקרונות של בחירת המיקום לשבילים הם אלה:
1. סמיכות לישוב: היערות הקהילתיים שבהם מותווים שבילי ההליכה ממוקמים בסמיכות לישובים או נמצאים בתוכם, כפי שזה קיים ביער 'ראש ציפור' בתל-אביב, ביער ראש-העין, יער מיתר, יער שכניה בגוש משגב ופארק הולנד באילת.
2. תחושת ביטחון: כדי להקנות למשתמשים תחושת ביטחון יותוו השבילים בתפר שבין בתי הישוב ליער (כלומר, השביל בשולי הישוב יהיה צמוד לבתים הקיצוניים שלו)
3. אי שימוש ברכב: יצירת רצף בין הבתים והשטח הפתוח תאפשר נגישות קלה של הקהילה ליער ולשבילים, ללא צורך בשימוש ברכב. מהשביל ההיקפי הצמוד ניתן כמובן להוציא שבילים גם אל תוך היער.
4. שימוש בתוואי קיים: המסלול יתבסס על דרכים קיימות, בעלות מצע נוח להליכה, ללא צורך בשדרוג משמעותי ואשר ניתן לתחזקן בקביעות. זאת ועוד: אופן קביעת התוואי תתחשב גם בביקושים קיימים, כלומר לימוד ממסלולים שהולכים משתמשים בהם (דוגמה לכך הוא מסלול ההליכה בהר איתן שבהרי יהודה, שנקבע על-פי ביקוש שנוצר בשטח ושימוש שעשו בו תושבי הקהילה טרם הסדרתו).
5. כמה מעגלי הליכה: המסלול יתחבר למסלולי ההליכה בעיר, כך שלמעשה נוכל לקבל שלושה מעגלי הליכה:
• מסלולים בישוב עצמו
• מסלולי תפר בשולי היער, בין השטח הבנוי למיוער
• מסלול הנכנס לתוך היער.
6. סביבה אטרקטיבית: סביבת המסלול אמורה להיות נקייה ובעלת נוף יפה. המסלול לא יעבור בשטחים לא מטופחים, המאפיינים לפעמים את שטח המגע בין העיר ליער, ואם כן, אזי הם ינוקו ויטופחו.
7. מסלולים לשימוש ההולכים בלבד: המסלולים יותוו על דרכים שאינן נגישות לרכב ו/או לאופניים אלא לשימוש ההולכים בלבד, ורצוי שיסתיימו בסביבת פעילות שבה יוצב מתקן כושר.
8. שיתוף הקהילה: בניית המסלול תיעשה בשיתוף עם הקהילה. היא תיטול חלק פעיל בייזומו, בתכנונו, בהתווייתו, בשיווקו לקהילה ובתחזוקתו, כמקובל בכל הפעילויות של יער קהילתי-אורבני. שיתוף כזה נעשה השנה בשביל ההליכה ביער מיתר, שבו שותפו תושבי הישוב מיתר בתכנון ובביצוע בשטח, וכן ביער השלום בפיתחת ניצנה.

לסיכום, בעולם המערבי פותחונעשו יוזמות רבות, ברמה הלאומית והמקומית, של הכשרה וטיפוח שבילי הליכה מסומנים ונגישים לכול, כחלק מאורח חיים בריא. זהו גל הפעילות העממית הרחב ביותר שנאמד בשנים האחרונות בארץ ובעולם. " 'ללכת בשביל הבריאות - שבילי הליכה ביערות הקהילתיים של קק"ל "' מיושמת ברחבי הארץ כחלק אינטגראלי שלמ יוזמה מבורכת זו. (חסר סיכום)

 

 

 

יערות הם לא רק עצים

קרן קיימת לישראל מפתחת לאחרונה ביערות ובפארקים האורבניים מערכת משולטת של שבילים, המזמינים את הקהל לעשות יותר מנפנוף על המנגל. המבקרים מוזמנים להכיר את היער, על עושר הפריחה שבו, עציו הוותיקים, מורשת האדם והנוף. יערות צמודי ישוב שהוגדרו כיערות קהילתיים משרתים את ציבור ההולכים מהבית אל היער ובחזרה כחלק מפעילות ההליכה לאורח חיים בריא.

* בישוב מיתר מבוצע בימים אלה שביל שעליו יילכו תושבי המקום אל יער מיתר הנושק לבתי הישוב. על הכנתו עומלים ילדי תנועת הצופים של מיתר כחלק מתרומתם לקהילה.

* שביל דומה מתוכנן בפארק הולנד שבאילת. בפארק, ששוכן בחלקה הצפוני של העיר, גדלה צמחיית מדבר המשמשת מזון ומשכן למינים רבים של חיות וציפורים. ההולכים בשביל יחלפו בין  עצי שיטה, אשל, רותם ואפילו עצי באובאב שהובאו ממחוזות רחוקים. בלילות ירח יזכו ההולכים בחוויה מיוחדת.

* על גבול מצרים מתוכנן שביל הליכה המלווה את הפסל 'נתיב שלום' של דני קרון וחוצה את חורשות קק"ל הגדלות על מים מליחים. ציבור המשתמשים הם תושבי האזור, עובדי מסוף הגבול, החיילים במוצב גוזל, התושבים ואורחי הקהילה החינוכית ניצנה (בהשראתו של לובה אליאב), מקום שבו מטפחים את הספורט והפעילות הגופנית לסוגיה.

* במצודת היערנים שביער יתיר, הגדול ביערות הארץ, נפתח לציבור ההולכים ב'שביל ישראל' חדר אירוח ומידע הפתוח כל שעות היממה, ללא צורך בתיאום מראש. לרשות ההולכים המאובקים עומדים מקלחת, מטבחון ומיטות. עיון בספר המבקרים יעשיר אותנו בעצות לשדרוג  ארוחות השטח, פינות קסומות לאורך השביל, חוויות מרגשות ופרטים עדכניים על מסלול ההליכה. בתמורה מתבקשים ההולכים לא יותר מאשר לשמור על ניקיון החדר ולהשאירו מאורגן להולכים החדשים.

במקביל להכשרת שבילי הליכה מפתחת קק"ל מסלולים לקהילת רוכבי האופניים. הוכשר ביער בארי שביל 'סינגל' המיועד לרוכבים מיומנים. השביל, שאורכו 24 ק"מ של רכיבה אתגרית, תוכנן ובוצע יחד עם קהילת רוכבי האופניים של קיבוץ בארי ומשמש את הרוכבים מכל הארץ. היציאה לשביל ממרכז 'לה-מדווש' שבכניסה ליער. המקום מספק את כל צורכי הרוכב - מציוד רכיבה ועד לחטיף אנרגיה.

* ביער להב וביער המלאכים שחריה שליד קריית גת סומנו מסלולי רכיבה לאופני הרים בשלוש דרגות קושי. ביער המלאכים מובילים מסלולי ההליכה והרכיבה אל גתות לדריכת יין, בתי בד לעצירת שמן וערוגות צמחי תבלין ובושם.

* בפארק אשכול שבחבל הבשור סומנו שני מסלולי רכיבה המתאימים למשפחות. כל שבילי האופניים יוצאים מ'חניון מוצא' מרכזי. בעוד הרוכבים מדוושים בשבילים מוזמנים שותפיהם למסע לבלות במתקני המשחק, לשוטט בשבילים ולהיפגש בתום הפעילות סביב שולחן הפיקניק.

 טלילה ליבשיץ - מחלקת קהילה ויער, קק"ל  

 

 

*משה שלר - מנהל מחלקת קהילה ויער, קק"ל

*מיכל קטורזה - רכזת שילוט קהילה ויער, קק"ל

*עדנה בוקשטיין - יועצת ומקדמת הליכה לאורח חיים בריא, החברה למתנ"סים

סגור