יוזמות לקידום האתלטיקה בקרב צעירים

| שתף |

מדינות רבות באירופה יוזמות פרויקטים מיוחדים לעידוד צעירים לעסוק באתלטיקה. פרויקטים אלו אוגדו בחוברת מיוחדת שהפיקה התאחדות האתלטיקה האירופית. המאמר מציג מגוון מעניין של יוזמות - בתמיכת הממסד, איגוד האתלטיקה המקומי ונותני חסות, המקרבות את הילדים לאתלטיקה ומציעות דרכים לאיתור כישרונות צעירים. ואצלנו? עוד רחוקה הדרך...

תאריך: 29/06/09, מאת: ד"ר פטר דוידוביץ,רפי גרודצקי, גליון מס. 141

השאיפה להביא את האתלטיקה לצעירים היא משותפת לרוב מדינות אירופה. הנסיגה בענף, בעיקר בקרב בני הנוער, גורמת למוסדות הספורט והחינוך במדינות רבות, בתמיכה של חברות נותנות חסות, ליזום פרויקטים שונים שימשכו צעירים לפעילות מאורגנת וממוסדת באתלטיקה.
בגיליון הקודם דווח על קונגרס מיוחד שהתקיים בנורווגיה בדצמבר האחרון בנושא קירוב האתלטיקה לצעירים. במקביל להרצאות ולדיונים הפיקה התאחדות האתלטיקה האירופית (E.A.A), בפעם הראשונה באתלטיקה העולמית, חוברת שבה פורסמו יוזמות מעניינות המתקיימות ביבשת ועוסקות בשילוב האתלטיקה לצעירים: באילו דרכים הן מקדמות את האתלטיקה, משפרות את היכולת האתלטית אצל תלמידים ומאפשרות תהליך נכון של איתור וטיפוח כישרונות צעירים.
מאמר זה מציג כמה מהיוזמות המופיעות בחוברת (Youth Athletics Programmes - Case Studies), לאחר ששייכנו אותם לחמש קבוצות עניין, בהתאם לתפיסתנו המקצועית.


1. המרצת המורים לחינוך גופני ללמד אתלטיקה בבית-הספר

איגוד האתלטיקה בגרמניה, בתמיכת הפיקוח על החינוך הגופני במדינה, מנסה לטפח את כלל המורים לחינוך גופני במחוזות השונים במדינה כדי להגיע דרכם לתלמידים רבים ככל האפשר. היוזמה, שהחלה ב-2003, אמורה להמריץ את המורים ללמד אתלטיקה בבתי-הספר בדרכים יעילות ומהנות במסגרת השיעורים בבוקר והחוגים אחה"צ. האיגוד מקיים סדנה בת יומיים שבה משתתפים אנשי אתלטיקה בכירים, ומחלק חומר לימודי מעודכן למורים. חברת 'נייק' וחברת 'דק' לביטוח תומכות ביוזמה מבחינה ארגונית וכלכלית.


2. משיכת צעירים לפעילות מאורגנת באתלטיקה

במדינות שונות מוצעות לילדים ולעתים גם להוריהם דרכים מגוונות ומהנות של הפעלה אתלטית בסיסית לשם הכרה של פעילות גופנית בסיסית תוך השתלבות חברתית ראויה.

גרמניה: אתלטיקה בפעולה
איגוד האתלטיקה הגרמני מנסה להביא את האתלטיקה לכל המקומות האפשריים באמצעות ניוד ילדים ואגודות מצליחות במחוזות השונים לסבב הופעות של חצי יום עד יום במחוזותיהם. היוזמה החלה לפני כתשע שנים, והמטרה היתה להציג את האתלטיקה לתלמידי היסודיים (גילאי 11-9) ולהפנות את הכישרוניים שבהם למועדונים באזור. תוכני הפעילות דומים לאלה שהוצגו כבר ב'עולם הריצה' (ראה אתלטיקט, גיליון ....). היוזמה מלהיבה את הילדים ומעניקה גם למורים לחינוך גופני רעיונות חדשים. ב-16 תחנות הפעלה שונות מתמקדים בפעילויות של ריצה, קפיצה וזריקה בדרכים פשוטות ביותר, ופועלים בהן כ-450 ילדים בו-זמנית במשך כארבע שעות. בכל אירוע כזה מפגישים את הילדים עם אתלטים בכירים שמבצעים הדגמות ומלהיבים את הילדים. לאחר כל פעולה מצטרפים יותר מ-20 ילדים כישרוניים לחוגי אתלטיקה, וגם מוריהם 'מרוויחים' בתחום המקצועי. גם כאן נתמכת התכנית בידי חברת נייק ודק, בסיוע אגודות האתלטיקה ומערכות החינוך המקומיות.

דנמרק: 'Athletics Summer Schools'
התכנית מתקיימת בתקופת הקיץ ומבוססת על משיכתם הטבעית של כלל הילדים לספורט. היא נערכת על-ידי איגוד האתלטיקה בדנמרק, בשיתוף האגודות מכל רחבי המדינה, בתמיכת משרד הספורט של דנמרק והרשויות המקומיות ובחסות חברת פומה, נותנת החסות הרשמית של האיגוד. המסר העיקרי הוא שבאתלטיקה כל אחד יכול למצוא משהו שמתאים לו. ילדים בני 13-8 משולבים בפעילות מאורגנת, המתנהלת באווירה מהנה מאוד. המארגנים מצליחים לרכז יותר מ-100 ילדים בכל תכנית (בשנת 2008 השתתפו 320 ילדים בפרויקט). הוא מתקיים במשך חמישה ימים בכל מתקני האגודות, בניהולם של המאמנים הבכירים של כל אגודה ובהתאם להנחיות האיגוד הדני, שמרכז ומנתח את כל הנתונים המצטברים במהלך הפעילות. הספורטאים הצעירים, שכבר פעילים באתלטיקה, מקבלים חיזוקים משמעותיים, ילדים חדשים ומוכשרים מצטרפים, והמאמנים הצעירים מעשירים את ידיעותיהם.

אסטוניה: 'TV`s10 Olympic Starts'
התכנית מהווה דוגמה של שיתוף פעולה מוצלח בין איגוד האתלטיקה האסטוני ובין הטלוויזיה. זוהי אחת התכניות המקצועיות הוותיקות ביותר באירופה, שהחלה לפעול כבר בשנת 1971 ביוזמת הטלוויזיה האסטונית. נכון להיום מדובר באמצעי הלאומי היעיל ביותר לאיתור כישרונות במדינה: יותר מ-80% מחברי נבחרת האתלטיקה של אסטוניה אותרו באמצעות התכנית. ואכן, המדינה הצמיחה אלופים אולימפיים כמו ארקי נול, אלוף אולימפי בקרב 10, וגרד קאנטר בזריקת דיסקוס. אין ספק שהצעירים מאסטוניה מודעים לערכה ולחשיבותה של האתלטיקה בחינוכם.
מדובר בתחרות מתמשכת המתקיימת מנובמבר עד אמצע יוני ומחולקת לתקופת חורף וקיץ. התחרות מתחילה ברמה המקומית, באחריות האגודות המקומיות ובהשתתפותם של יותר ממחצית בתי-הספר ברחבי המדינה. הקבוצות המצטיינות עולות לגמר המחוזי והמנצחות לשלב הגמר בארגונו של איגוד האתלטיקה. הטלוויזיה משדרת את התחרות כבר בשלבים המוקדמים שלה, והגמר משודר בטלוויזיה הארצית וצופים בו יותר מ-100,000 איש. התכנית נתמכת, ארגונית וכלכלית, על-ידי משרד התרבות והספורט, חברת נייק, נותני חסות מקומיים וההתאחדות האירופית. יש כוונה להרחיב את היוזמה גם למדינות הקרובות לאסטוניה (פינלנד, שוודיה, נורווגיה, לטוויה) ולהזמין את בתי-הספר ממדינות אלה לתחרות המשודרת בטלוויזיה.

פינלנד: חגיגה ספורטיבית
ככלל, האתלטיקה בפינלנד מהווה ענף מרכזי בתנועה הספורטיבית הלאומית. התכנית לקידום האתלטיקה במדינה החלה, כמו באסטוניה, ב-1971, אך כאן מדובר בפעילות המיועדת לאתלטים צעירים, להוריהם ולמאמניהם. הפעילות, המתקיימת בחודש יולי, נועדה לקדם את ענף האתלטיקה בכל רחבי פינלנד בדרך חינוכית ומהנה. אתלטים מכל הגילים, הוריהם ומאמניהם מתרכזים למקום אחד, כל אחד מתקבל בברכה ומוזמן להשתתף. הספורטאים מתחרים בעוד ההורים והמאמנים משתתפים בפעילויות הסברה כדי לקדם את הבנתם בנושא עיסוק צעירים באתלטיקה ואת נכונותם לתמוך בהשתתפות האתלטים בפעילות מאורגנת.
כל 'חגיגה' כזו מאורגנת על-ידי האגודה המקומית, נמשכת כשלושה ימים (סוף שבוע שלם) ומתמקדת במקצוע אחד או בקבוצת מקצועות באתלטיקה. התמיכה מתחלקת בין כל הגורמים המארגנים: האיגוד מעניק את החלק המקצועי ומממן את שהותם של המאמנים, האגודות מכסות את העלויות של כלל הפעילויות (כולל אוכל, לינה ועוד), והעירייה מציעה את המתקנים בחינם ולעתים משתתפת בהוצאות. גם נותני חסות תומכים כספית בפרויקט.
ב-2008 השתתפו בתכנית יותר מ-3770 ילדים במתקנים של יותר מ-10 רשויות מקומיות. משנת 2005 משתתף בתכנית גם איגוד האתלטיקה האירופי, ונוטלים בה חלק גם אתלטים מחו"ל.

סקוטלנד: 'Junior jogscotland'
מדובר בתכנית של ריצה מהנה ומשחררת שנבנתה בשנת 2002 על-ידי איגוד האתלטיקה הסקוטי במטרה לפתח מיומנויות של תנועה טבעית לשיפור כושרם הגופני של הילדים ואורח חייהם. התכנית פתוחה לכל הגילים (היא מפורטת באתר www.jogscotland.org.uk ,(וכוללת עצות לשיפור היכולת הגופנית בריצות ארוכות. במהותה, התכנית (Junior jogscotland) מיועדת לילדים בגיל 12-3, ודרכה מקווים המארגנים לאתר מספר רב של ילדים לאתלטיקה. מדובר בפעילות אירובית ביסודה, המבוססת על ריצה מתוך הנאה בשילוב משחקי אתלטיקה ולימוד של תנועות בסיסיות. לאחר הפעילות הכללית הילדים יכולים לבחור אם להמשיך במסגרת הקבוצות הכלליות או להתחיל בפעילות אתלטית מאורגנת.
התכנית עוררה אמנם את התנגדותן של אגודות האתלטיקה, אך התברר שהפרויקט הגדיל משמעותית את מספר האתלטים הצעירים. בשנת 2008 השתתפו בו 25,000 ילדים ב-800 מתקני אתלטיקה. התכנית נתמכת על-ידי הממשלה בסקוטלנד, הרשויות המקומיות ונותני חסות מקומיים, והמגמה היא להעביר את כלל העלויות למשתתפים עצמם וליזמים פרטיים.

איסלנד: קרב שלוש
גם כאן אמורה התכנית, בעזרת המורים לחינוך גופני, לפתח יסודות אתלטיים אצל הילדים ובמקביל לאתר ילדים מוכשרים. איגוד האתלטיקה באיסלנד החל ב-2007 לקיים תחרויות (מקומיות וארציות) לילדי בתי-הספר גילאי 13-12 בריצת 120 מ' בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל של 2 ק"ג ובתמיכת הרשות המקומית ויזמים פרטיים. בשנת 2007 השתתפו בתכנית 1200 תלמידים ב-40 בתי-ספר יסודיים.

אירלנד: אתלטיקט (Little athletics)
השאיפה של מארגני התכנית היתה להחדיר את יסודות האתלטיקה - זריזות, שיווי משקל וקואורדינציה, מתוך הנאה ועידוד. הפעילות, המיועדת לילדים גילאי 10-5, מבוצעת בתחנות הפעלה פשוטות, המותאמות לרמתם ולתנאי השטח. הם פועלים בתחנות כקבוצה מלוכדת וההצלחה היא קבוצתית. על-פי הפרסומים של המארגנים (לאחר שנתיים הרצה) ההצלחה היתה מעבר לציפיות: 160 אגודות משתמשות בתכנים של האתלטיקט, יותר מ-15,000 ילדים השתתפו בתחרויות ב-160 מועדוני אתלטיקה ברחבי אירלנד, וחברת מק'דונלדס השתכנעה בכדאיות תמיכתה בתכנית והגדילה את מעורבותה.

נורווגיה: משחקי אתלטיקה קבוצתיים
יוזמה נוספת, המתבססת על עקרון האתלטיקט, מאפשרת קיום פעילות אתלטית גם במזג אוויר חורפי ובשעות החשכה. תוכני הפעילות מותאמים לגילי 16-8 ברמות מיומנות שונות. הציוד קל להתקנה (גם בכיתת לימוד רגילה), צבעוני ובטיחותי ומאפשר ביצוע מיומנויות בסיסיות [ריצה, ניתורים אופקיים ואנכיים (לרוב מהמקום), משוכות, זריקת כידון (מפלסטיק) ועוד]. ניתן להפעיל מספר רב של ילדים בו-זמנית ולקדמם דרך תרגילי תנועה בסיסיים לשם משחק/אימון/תחרות לכל אורך השנה. אגודות רבות רוכשות את הציוד הייחודי ומארגנות תחרויות ברמות שונות (כולל ארציות). ההשתתפות וההגינות חשובות יותר מהניצחון, והפרסים מיועדים לכל המשתתפים ולקבוצות ולא לבודדים. בשנה שעברה השתתפו בתכנית 1600 ילדים.


3. השתתפות בתחרויות יוקרתיות
מדובר בתחרויות ברמה גבוהה כמו הגראן-פרי והגולדן-ליג או לחלופין תחרויות איכותיות מסורתיות שמתקיימות ברחבי אירופה, בדרך כלל בתאריכים קבועים.

בלגיה:KBC Night of Athletics' '
הפרויקט מאפשר להרבה ילדים 'טעימה' של תחרות יוקרתית. הם רשאים להצטרף לאתלטים בכירים (כולל אתלטים ברמה אולימפית), שנוטלים חלק בתחרות המסורתית שמתקיימת בעיר Heusden-Zolder בבלגיה. היוזמה הזו החלה כבר לפני 31 שנים, והתחרות מאורגנת במשותף על-ידי חברת הפקה ומועדון האתלטיקה המקומי. משתתפים בה אתלטים בגילים 14-8 הרשומים במועדוני אתלטיקה. בדרך זו הם מתחרים במתקן מפואר (המאושר על-ידי ((F.I.F.A ו'משתפשפים' בכוכבי-על מהאתלטיקה העולמית שמתחרים בהמשך וחשים את האווירה של תחרות-על. בשנת 2008 השתתפו 400 ילדים. נותן החסות העיקרי הוא חברת K.B.C. (חברת בנקאות וביטוח), אך שותפים גם הלוטו הבלגי, מינהל הספורט ההישגי, חברות עירוניות ומחוזיות שונות וחברת משקאות (AA Drink). לפי דיווחי המארגנים ניתן לחוש בעניין הולך וגובר של צעירים באתלטיקה בעקבות תחרויות אלה.

בלגיה: ''Belgacom Youth Memorial Van Damme
תחרות זו נמנית עם התחרויות היוקרתיות ביותר בעולם (בסדרת הגולדן-ליג של ה-I.A.A.F). העיקרון דומה לזה של יוזמה הקודמת: כמקדמה של התחרות היוקרתית, הקהל שמגיע לתחרות צופה במקצים מיוחדים לילדים בני 13-12, שגם מצולמים על-ידי הטלוויזיה ומשתפשפים באתלטים בכירים. היוזמה החלה רק ב-2008, והשתתפו בה 128 ילדים. בתחרות צופים כ-50,000 איש (הקונים את הכרטיסים מראש). המקצועות הם ריצת 80 מ', 300 מ', 1000 מ' ותחרות שליחים 4X80 מ'. גם כאן מממנים את האירוע נותני חסות כמו 'בלגקום', חברת תקשורת ענקית. על-פי ההדים שהתקבלו, המארגנים מתכוונים להרחיב את היקף השתתפותם של הילדים בתחרות יוקרתית זו.

שוודיה: 'DN Galan Youth - A Gala for Youth Athletics'.
אחת התחרויות היוקרתיות ביותר באירופה היא זו שמתקיימת באופן מסורתי בשטוקהולם. הרעיון היה לקיים מדי שנה, יומיים אחרי תחרות ה-DN Galan Super Grand Prix של שטוקהולם, תחרות בין-לאומית נוספת עבור אתלטים צעירים בני 19-12 כדי שיחושו כמו הכוכבים הבין-לאומיים שהתחרו יומיים קודם לכן באותו מתקן (כולל קהל צופים, טלוויזיה וכיו"ב). בשנת 2008 השתתפו 1000 אתלטים צעירים באיצטדיון האולימפי בשטוקהולם. התמיכה הכלכלית היא של ה-IAAF, נייק וחברות נוספות.

סרביה: פעילות ספורטיבית שוטפת
מדובר ביוזמה של חברה המארגנת את מרתון בלגרד (שבוע לפני הריצה) ועיריית בלגרד. החל ב-2006 הן מקיימות מדי שנה פעילות ספורטיבית שוטפת ל-20,000 ילדים בני 7 עד 9. 150 ילדים בעלי כישורים טובים מוזמנים לריצה של 230 מ', המתקיימת בגן החיות של בלגרד. לשם כך הם צריכים ליטול חלק בפעילות השוטפת שמתקיימת פעמיים בשבוע וכוללת פעילויות תנועתיות מגוונות. הסיוע הוא ממשלתי ובתמיכת ספונסרים, לאחר שגם ה-E.A.A. תמכה כלכלית בפרויקט. בכוונת המארגנים להרחיב את היוזמה גם לערים נוספות בסרביה.


4. אתלטי צמרת נרתמים לאיתור כישרונות בארצם
פורטוגל: אצן צמרת מגלה כישרונות
אצן-העל פרנסיס אוביקוולו, שלוש פעמים אלוף אירופה בריצות קצרות, נרתם בחמש השנים האחרונות לחיפוש אחר יורשיו ברחבי פורטוגל. הדבר נעשה בפעילות איתור ארצית, מתואמת היטב, בין איגוד האתלטיקה בפורטוגל לבין משרד החינוך. אוביקוולו נע ברחבי המדינה, בתחילה בבתי-הספר, ומושך לפעילות מאורגנת אלפי ילדים נלהבים. בכך הושגה המטרה הראשונית - חיזוק מעמדו של החינוך הגופני והספורט במערכת החינוך בפורטוגל. ליוזמה היו שלושה שלבים: רמה בית-ספרית, אזורית וארצית. ברמה הראשונה רצו הילדים 40 מ' במסגרת שיעורי החינ"ג, והמהירים ביותר נשלחו למחנות אימון שאורגנו על-ידי בתי-הספר. בשלב השני השתתפו המצטיינים באחד מ-28 מחנות האימון שהתקיימו בחודשים פברואר-מרץ במקומות שונים בפורטוגל (כ-15,000 תלמידים ב-2008). בשלב השלישי הוזמנו כ-1000 צעירים למחנה אימון ברמה לאומית. האפקט המיידי היה החדרה משמעותית של האתלטיקה לבתי-הספר. מספר הצעירים הרשומים באיגוד האתלטיקה גדל מ-10,760 ל-13,560 איש.


5. יוזמה לקידום אתלטים צעירים במפגשים בין-לאומיים
סלובניה: מחנה אימון בין-לאומי
היוזמה, המתקיימת כבר יותר מ-15 שנה על-ידי איגוד האתלטיקה הסלובני ואגודות מקומיות, מתבטאת בארגון מחנה אימון בן שבוע באזור הררי לכ-100 אתלטים צעירים בני 19-16 ולמאמניהם האישיים. למחנה מגיעים גם צעירים מאוסטריה, קרואטיה, צ'כיה, הונגריה, איטליה ועוד, ומנסים להקנות בו לאתלטים הצעירים התנסויות חיוביות שיחזקו את גישתם לאתלטיקה. המחנה נתמך בידי מינהל הספורט בסלובניה, רשויות מקומיות וספונסרים מקומיים, ובשנת 2008 השתתפו בו 68 אתלטים ו-12 מאמנים.

לוקסמבורג: פרויקט KIP
מדובר ביוזמה של אב ומאמן לאתלט צעיר בלוקסמבורג (אוכלוסייה של 480,000 תושבים), שניסה לקדם את פעילותו ההישגית של בנו, רץ למרחקים בינוניים. בשנת 2000 התחיל האב לשתף פעולה עם רצים מקניה, ובשנת 2003 זכה לקבל הכרה בפרויקט מהוועד האולימפי וממשרד הספורט של מדינתו. באמצעות היוזמה הזו הגיעו ללוקסמבורג רצים ממדינות שונות, התאמנו במכון הלאומי לחינוך גופני ויצאו לתחרויות בין-לאומיות שונות. היוזמה קידמה לא רק את הבן ואת אביו המאמן אלא גם רצים רבים שבאו להשתתף בפרויקט במהלך השנים.


ומה אצלנו?
מדוע בישראל זה לא קורה? מדוע אין יוזמות ופרויקטים לקידום האתלטיקה? ובכן, יש לכך כמה סיבות:
* כל השוואה בין איגוד האתלטיקה הישראלי למרבית האיגודים באירופה בהיבט התקציבי והמבני (כוח אדם, נכסים וכיו"ב) אינו מחמיא עבורנו, בלשון המעטה.
* הציבור הישראלי אינו מודע דיו ליתרונות הפעילות הספורטיבית, לפחות בקרב צעירים. גם ההתעוררות של השנים האחרונות לחשיבותה של הפעילות אינה מעודדת את בני הנוער לעסוק באתלטיקה דווקא.
* המתקנים העומדים לרשות הילדים אינם מספקים, לא כמותית ולא איכותית, על-אף המאמצים שנעשים לעתים בעניין זה.

אין אתלטיקה בבתי-הספר
אבל הסיבה העיקרית שיוזמות מסוג אלו אינן מתקיימות אצלנו היא בעיקר מערך ההכשרה הגופנית בבית-הספר ובמילים אחרות - מורי החינוך גופני ותוכני ההוראה במקצוע זה. מרבית המורים אינם מעודדים את תלמידיהם לעסוק באתלטיקה. מטרות החינוך הגופני - וכפועל יוצא מכך גם תכנית הלימודים במקצוע זה, אינן מדגישות את טיפוח הספורט ההישגי. יתרה מזו: ניתן היה לצפות שאחת המשימות של המורה לחינוך גופני היא ללמד תכנים תנועתיים בסיסיים, להבחין בתלמידים מוכשרים ולהפנותם לפעילות במועדון. לצערנו, גם זה נעשה במשורה.
באותם מקומות שבהם קיימת פעילות ספורטיבית ענפה (בעיקר בענפי ספורט לא 'מסחריים') הם אלו שבהם פועלים אנשי מקצוע, בדרך כלל מורים לחינוך גופני, בעלי חזון שמוכנים להקדיש מאמצים מיוחדים להחדרת הפעילות הגופנית והספורטיבית בקרב תלמידיהם. קל לזהות את אותם בתי-הספר, מועדוני הספורט הבית-ספריים או מרכזי האימון שבהם פעילים מורים כאלה. מדובר במוסדות מוכרים (בדרך כלל לא רק בתחום החינוך הגופני אלה גם ביוזמות חינוכיות ובמקצועות לימוד נוספים), ובהם החינוך הגופני הוא מקצוע חשוב ומשמעותי, ברובם הנבחרות מצליחות במפעלים הארציים, והם מצמיחים לא מעט ספורטאי צמרת.
מספר המורים האלה מצומצם כמו גם מספר המועדונים הבית-ספריים הראויים. כתוצאה מכך, פריסת המועדונים בהיקף ארצי אינה מספקת ואינה מאפשרת לילדים ולמתבגרים מתאימים, באזורים גיאוגרפיים נרחבים בארץ, נגישות לאימון ברמה נאותה ובאווירה נעימה וחינוכית.
אף-על-פי כן חייבים להישאר אופטימיים. היוזמות המבורכות שנעשות במדינות שונות לאורך שנים מוכיחות שבכוחות משותפים ניתן לקדם את הפעילות הגופנית בכלל ואת האתלטיקה בפרט בקרב הילדים ובני הנוער.

 

 

 

 

ד"ר פטר דוידוביץ - המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט 
רפי גרודצקי - רכז הנוער באיגוד האתלטיקה

סגור