נחשון שוחט מסכם את מרתון ירושלים

| שתף |

כפי שראיתם, הפעם הרשיתי לעצמי התפרקות. השתוללות. שמחת ילדים מוגזמת. מתפרצת. חגיגה ללא תנאי. ידיים מונפות לאוויר, בלי להתבייש ובלי לדפוק חשבון. שאגת נצחון. סימן קריאה. לא, לא בגלל שזו היתה ריצת חיי. לא בגלל שמדובר באיזה הישג אולטימטיבי. לא בגלל ששכחתי את מיקומי ב”שרשרת המזון” של הרצים (אל תדאגו, אני שמח בחלקי). אלא פשוט, באופן ספונטני, מתוך תחושה אותנטית של סיפוק. של סיכום. אולי של יציאה לאור. (בפוסט שסיכם את מרתון ברלין האחרון כתבתי על חיפוש אחר הכנפיים, ואז עוד לא חלמנו על ירושלים). כן, אולי יציאה לאור…

תאריך: 30/03/11, מאת: נחשון שוחט

לכתבה המלאה באתר מועדון ארוחת הבוקר - לחץ כאן

סגור